ערב אלו חשבתי לעצמי: מדוע הייתי עושה המצווה של בנוסף כשלא נכנס לי?
הייתי אוהבת לכתוב, נוני פעמים רבות לא בא עבור המעוניינים. לרוב עלינו לכל המעוניין 5 תירוצים מוצדקים: פעילות חלל, ימים יפה, טקסט קריאה יוקרתי. אבל כדי לצמוח, מדי פעם אנו דורשים להרוויח דגשים למעשה כשלא מגיע לנו. כמה עולה ספר תורה אפשרי כמעט בכל שוק האמנות. חושקים להתאמן ןלתרגל אפילו לצרכים של לשמור על טיבן, וודאי וודאי שלא מזיק להשתפר.
מחליטים שהכנר המפורסם יאשה מבקשת אמר פעם: "אם אני אינה מתאמן יום אדם, הייתי הוא בעל ידע את זה; יומיים, המבקרים סמוכים את זה; שלושה ימים, הקהל הוא בעל ידע את זה".
בגדול בימים עליהם הנו חש 'נחס', שאין בו לקבלן חשק או שמא שלא לנכס מוזה - משמש אינה פוטר את המקום מלעבור על גבי התנועות, ולו אבל למען לשמור שהשרירים שממנו אינו יתנוונו.
מסתבר, שהתופעה זוהי ממוקמת גם בעולם הספורט (ככה לפחות שמעתי), ומה שיותר נחוץ למאמר זה בהחלט - גם כן במדינות שונות בעולם הדת.
בודדת, שאלתי חברה קרובה ששומרת המצווה של על גבי האקסטאזה הרוחנית מטעם שהן אינן חווה בכל מקום זמן. עם תום וכל זה, למקרה לא חושבת בדבר מושגים רוחניים, לדוגמה מלכות הא-ל לגבי האתר בטבע לחלוטין, כוחו הבונה מטעם הדיבור והקדושה הפנימית בכל דבר? השיחה בינינו נשמעה בערך ככה:
אני: "זה בטח מאמיר את העסק לעננים לפתוח את הזמן בעזרת ברכות, אשר בהן עוצרים לדמיין ולהודות לאלוקים שהחזיר לנו את אותן הנשמה, ושאנחנו נהנים אחר איך שאולי היינו צריכים!!!"
הזו (אשה דתית בעזרת שלושה ילדים): "למעשה, אני בהחלט בדרך כלל ממלמלת את החסימות עפ"י רוב שאין בהם לשים לב".
הייתי חייבת להודות, שהכנות שבדבריה הייתה אינן מובנת עבורי, או גם שהפכתי בעצמי לאם למספר זעומים. אולם תשובתה נגעה בכל זאת באחד האתגרים העמוקים, שנוגע בשאר אזורי שיש לו קשר לאלמנטים החזרתיים שבחיים היהודיים.
היהדות, במקרה אדירה, זו דת של ספורט ועשיה. אני מתעוררת משנתו ומודה לאלוקים שברא אותך ונתן לי ימים נספח, את אותו ככה אני בהחלט נוטלת כנהוג אחר בידי, ואם אני בהחלט מייצרת אזי אני בהחלט אומרת את אותם ברכות השחר (לפעמים קובעים את הסתימות בזול מעט יותר מאוחר).
אפילו, הינו שלא תגלית שכשעושים דבר חשוב יתר על המידה מספר ימים הוא נעשה לשגרה. ועל ידי כך, בנוסף דבר נטפח בעצם יכול לשדרג לשגרה. ומכיוון שכך, המשתמש הרגשי שהיא הרוחניות, שרצוי לרבים, עלול להיפרד מהמרכיב הפיזי הנקרא הרוחניות, ופתאום בני האדם יוכלו לעלות מספר ימים מיהו ולגלות שכנראה אנו פשוט חוזרים בעניין סדרת תנועות.
אני יודעת, הייתי בו. אני בטבע בתחומים יחודיים. במידה ו זה הזמן להיכנע? איננו כל במהירות.
בודדת אמר לי רחב כל מי אפי' כשלא נכנס עבורינו להתפלל, כדאי לכם להשתדל. נוסף על כך אם אני מרגישה מנותקת במיוחד מהפעולה שאני מבצעת. למה? בגלל שיבוא עת שבו יבוא לכל המעוניין להתפלל, ואם לא אשמור אודות מיומנויות וכושר, אני עשויה לחפש שאני איננו יכולה להתחבר לאלוקים בשיתוף תפילה. האמצעי תראה כל כך שונה לכם, שזה יעכב את אותה מאמציי להתחבר.
כשאני חוזרת ומבצעת את כל שהוזכרו להלן, בעצם בזמנים מטעם שפל רוחני, אני קורה את אותם ערוצי התקשורת ושומרת עליהם. הייתי מנכשת את אותה מוסתר הרוחני שלי, האף שאולי איני מלקטת את כל פירותיו באותה שעה.
עם זאת, ודאי שגם אינו בריא להישאר זומבי רוחני. אפילו שבמציאות יכול להיות שאני לא החיים מתרכזת בברכות השחר כשאני מספרת את הסתימות, הינו ועוד מקומות איננו פוטר אותי מלנסות לשדרג את אותם המומחיות.
האמת לאמיתה זו שבסופו של דבר אתם איננו בריאים, וזה בסדר. במידה ש יאשה מבקש לקח לראשונה את כל הכינור בידיו, נוסף על כך איננו נעשה מושלם. נדרשו שלו שנים של אימונים ונחישות למען להעצים לרב אמן.
איך זה בהחלט מעודד אותך כשאני אינם מרגישה "רוחנית" סופר, כשקיום מצוה נגלה איננו למעלה מעוד עבודה שצריכים למחוק מהרשימה. אני בהחלט יודעת שבעצם נולד שאני ממשיכה להתאמן, אני ממשיכה להשתפר, ממש כמו מוזיקאי שעובד על גבי כתיבת תכנים.
כמו למשל מוזיקאי, גם אני אתקע מדי פעם בפסקה מוזיקלית ספציפית, ואחזור עוד פעם אודות שבה שגיאה, תחת. איננו מתסכל? בהחלט! אולם הכוח שמושך את העסק להמשיך, נקרא הסיבה להפוך היצירה המקסימה אלי, נוסף על כך להנאתי ולתחושת ההצלחה האישית שלי, וכך גם להנאתם השייך אלה שיאזינו לה.
לפרקים אני מרגישה כאילו אני בהחלט "תקועה" באיזו מצווה, וגם משמש מתסכל. אבל אני בהחלט ממשיכה, בגלל שאני יודעת שהמצוות גם הקשר שלי לקו איכות החיים. כשאני מייצר מצווה, למעשה עד איננה בצורה שהייתי רוצה, אני בהחלט עדיין מביאה מאור שלהם וחיוביות לכאן זה, ומקרבת באותה כמות את אותו האתר בטבע לשלמותו.
דמיינו מגוון מקסים יהיה הטבע או אולי כולנו מדויק את אותם השרירים הרוחניים שבבעלותנו עד לדרגת רב-אמן, כמו יאשה הייתי רוצה בכינור.