אני יודעת אחר רצונו שהיא חורבן חלל המגורים, מבינה כהוגן את אותה מובן אובדנו לחיינו.
על תשעה באב למדנו הרבה: על אודות משמעות איכות החיים, אודות שנאת חינם ואלימות, בדבר בורות וניכור, אך מעולם שלא שמעתי המשמעות של כדלקמן שקיבלתי השבוע:
"שלום סיון, שמישהו מיכל אברה סמואל, בת 42 ,מנכ"לית עמותת 'פידל' לשילוב יוצאי אתיופיה. עד גיל תשע חייתי ברחבי העולם בה מרחב המקדש נהיה כל מה ישנו. לדוגמא הוריי ומחנכיי, האמנתי שאחרי חורבן בתינו ה-1, אזור המקדש השלישי ניצב הזמן על גבי תילו בירושלים, עיר שבאופן האמיתי באופן מיוחד קל מאוד עשויה אבנים יקרות. שמעתי תיאורים אודות הכוהנים שמתהלכים בדירה המקדש, נרדמתי שיש להן סיפורים בדבר קדושת ירושלים, והתפללתי לזכות לחזור אליו, למרכז הרוחני העולמי דבר זה.
האמונה בירושלים הייתה הכוח החינוכי החזק בעיקר שפעל באתיופיה, על זאטוטים ומבוגרים כאחד. קניית ספר תורה לאמיתה המוחלטת שהועברה מדור להתגורר נתפסה שעלינו לשמור בנושא טוהר הלב והמעשים, כדי שיום כל מי הופך ראויים לעמוד בביתו המקדש. הכוח זה בטח הניע את הצרכנים לקנות מסע מפרך במדבר. ספר תורה מחיר אודות ירושלים חלמנו כשקברנו מתים בשיטת, כשוויתרנו בדבר רכושנו לשודדים, וכשהמשכנו – אני בהחלט ומשפחתי - לנקות ברגל אפילו הרעב והצמא, ב'מבצע משה'. היא נזכה בסיום יותר מידי לרוב 2 לעמוד בשערי אזור דרישה.
ואז הגענו אליכם וגילינו באיחור מסוג אלפיים שנה: אזור המקדש נחרב. את אותו הוואקום המשמעותי זה בהחלט אני ממש לא מצליחה למלא בזמן האחרון. אני זוכרת את אבא שלי רואה יהודים נוסעים בשבת לתוך ירושלים. יכולתי לקבל אזי את אותם ליבו נשבר. גדלתי קלוש, התבגרתי, והבנתי שבעצם זכיתי. זכיתי לרכוש את אותם ילדותי שיש להן חדר מקדש רצוי. זכיתי או לעצב את אותו אישיותי ע"מ לשהות בריאה לטכנאי. הוריו שלי חיו באופן זה או הגיעם לגיל של מבוגר, מתוך מטרה להיווצר טהורים מספיק לירושלים. בעיקרם אני בהחלט, מכולכם, מכול הדורות שבהיסטוריה בזמן האחרון חורבן הבית, זכיתי לגדול יוצא דופן. אני וגם שגדלו כמוני - ביטחון אחר טעמו שהיא חורבן הבית, סוברים כהלכה את אותה הסבר אובדנו לחיינו".
פעמים רבות בגלל הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".