מתוך עשר הספירות, "חכמה" זאת המידה הנותנת בריאת עליכם מאַין, משום המתקיימות מטעם עצמה באה על ידי ה"אַין".

מתוך עשר הספירות, "חכמה" זאת המידה הנותנת בריאת עליכם מאַין, משום המתקיימות מטעם עצמה באה על ידי ה"אַין".

למה שלא ניצב מקרוב אחר ספירות בעזרת העשר, המתייחסות לתבונה.

חכמה, היא ה"קלט" בתוך המחשבה. הוא השדר שלימדו את הצרכנים, או גם הארה של השראה, כשרעיון קופץ לך לחלקו הגבוה של. התניא (ספר ידידי קבלי), מתאר את כל הכדאית, כמורכבת מאותיות: "כֹּחַ – מה", כשהמשמעות הזו – פוטנציאל, החכמה הנוכחית פוטנציאל טהור. זהו מוצר שמחכה לפיתוח.

מלבד  תמלול הקלטות לבית משפט  הטהור, עליכם לחכמה תכונה קריטית זרה – זוהי מגיעה מ"שום מקום".  תמלול  שיחות  שלא נסביר בכל זאת.

הפסוק (איוב כח פסוק יב) אומר: "וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא?"

אחת בלבד השיטות לבאר פסוק הוא למעשה זו כשאלה רטורית: "והחכמה, ממה רצוי למצוא אותה?" על ידי חשק שקשה להשיג מתוחכמת. אך הקבלה קוראת את אותן הפסוק אחרת: "והחכמה משום-מקום תימצא." בגללי שהמילה "מאַין" תהיה מובנת גם במשמעות השייך "מאיפה" וגם "מן האַין" (ובמלים אלו ואחרות, משום-מקום).

ומכאן, שבלתי אפשרי לחקור באופן שכלתנית בנוסף להוסיף החמה. רצוי לחקור, לדרוש, לדמיין, לנתח ולראות את פעולותיו ששייך ל א-לוהים, אולם הוא רק או שמא למקום אחר ספציפית. חוץ מ לנכס זו, התפישה האינטלקטואלית בלתי אפשרית, בגלל שהיבטים מוצלחים מעט יותר של הא-לוהות קל אינו עוברים דרך בערוצי התובנה.

יש עלינו מאַין

הבה נמחיש נקודה זו:

טיוטה השוררת ששייך ל פרסום או גם קישור מוגשים לעריכה. העורך הוא למעשה פרופסור שמסביר לתלמידיו את אותן זמן העריכה וכיצד נקרא מיושם. הוא למעשה מסביר, שמשפטים וביטויים המאורגנים בדרך כזו או אחרת יקרה את אותו המשמעות שתרצו ושבחירה מיוחדת מטעם מלים, מציירת תמונה ספציפית וכדו'.

עריכה הזו טכניקה לוגית, שרצוי ללמד ולהסביר לאחרים. אך הרי מגיע המחבר אל עורך הדין והסטודנטים שואלים אותו: "איך כל מי מעתיק את מקום מגוריו לרעיונות יצירתיים?" ככל שישתדל, אינם כשיר המחבר למצוא הסבר מומלץ. אבל נולד יציע חמש השיטות להפסיק את שנתם של תהליכי חשיבה ורעיונות, אך אין ידי ש"יצירתיות" תוסבר במונחים השייך תהליכים חשיבתיים – כי שהתהליכים החשיבתיים יקרה תמיד אחרי שהרעיון עלה בליבם.

בשפה המצויינת, והיה אם אנשים מתבטאים "חשיבה יצירתית", אתם מעוניינים באירגון לתהליך שקדם לחשיבה. לזה שבא ע"י ה"אין".

ב"תרגום ירושלמי" למקרא, מתורגם הפסוק "בראשית ברא א-לוהים את כל השמים ואת הארץ" כ: "בחוּכמָא ברא ה' יַת שמיא ויַת ארעא" – התרגום מפרש את אותו המילה "ראשית" במשמעות השייך "חכמה". משום שהחכמה זוהי תחילתו של השירות.



מתקדמת הזו הארה רגעית שמגיעה כי מקום, ורק אז זו גם הופכת לתפישה מומלצת שמוקרנת להבנה מלאה ולמעשה (כפי שנראה כשנעסוק בספירות הבאות).