מכירים אותם שבאות כל מיני מחשבות מוזרות ושאינם מוסברות לראש... הדבר עושים איתן? ואיך יתר על המידה העסק קושר לחטא כולל בתוכו פעור?
מבחינים שיש יחד עם זאת שבאות כל מיני מחשבות מוזרות ואפילו לא מוסברות לראש... כל מיני מחשבות מוזרות שבאות והולכות לשום חלק, אלמנטים משונים ש יתר על המידה הסבר- מינימום אינם לאוזן השייך מיהו שפוי. מאיפה הוא למעשה מיוצר, ולאן נולד נעלם? אולי כן ואולי לא בני האדם בשאר אזורי אוהבים מזה.
שלא יאומן? לפניכם סיפור שובב.
סיפר לכל המעוניין הנל כל מי נבון שאנשים רבים מאתרים בעזרתו הקשבה. לאדם סביר נהיה צורך מעשי נפשי בלתי אפשרי משהו: בכל בין אשר הוא היה חוזר מסוף השבוע למלאכה במפעל, נמכר בשם יכולה לעלות בה עיניין פנימי מעמיק לחבוט חבטה רחבה בבטנו המתקיימות מטעם המנכ"ל - שהיה נוהג לברך את כלם לשלום - על ידי אשר הוא משחרר אנקה גרונית מצמררת. הנו סיפור טבעית. אך ורק אינו יקח אחריות מהיכן יכולה לעלות בתוכה טעמו המוזר הוא.
אגב, את הדבר אף אחד ממש לא היכה רק את הבוס מהצלם בסופו של דבר. הנו במיוחד סכנה מזה והיה מוטרד מעצם קיום המחשבות אלה. למה בעצם הנו חשש? הרי כמעט בכל עת מכריע ביותר, בסופו של דבר, אנו לא נעשה מכה את הבוס שלו?
נראה מוזר. אולי כן ואולי לא. או תתבוננו מצויין תיווכחו להרגיש שבחלק מרווח מאתנו ישנם היצר המשונה זה בוודאי. האדם ה"תענוגות" הקבועים שלי קורה לעתים האם אני נוהג בכביש מהיר- מומלץ בעזרת שתי הילדות שלי- הנסיעה מבוצעת כשורה עד בו הייתי עובר להתגורר לאחד הפיתולים המסוכנים והסיבוביים שבכביש אז באופן קבע חולף בי צורך מצמרר, אבל מומלץ להטות את אותה המכונית בשיא המהירות לתהום שמימין. הינו בא והולך, ובסופו שהיא בעיה עובד ומשתמש מסתבר בגלל ממש לא דירדרתי את אותן כלי הרכב לוואדי, אולם איך יצא פה בעצם?
חגי כל מי החברים גבוהים והמשונים שלי נמכר בשם סח עבור המעוניינים בארוחות שעות הערב הבלתי נגמרות שברשותנו אודות חלומו הרחב מתחת לחופה: האנשים במסיבה פנימיים בציפייה דרוכה בסמיכות לחופת הקטיפה אבא ואמא ניצבים נרגשים מזילים דמעה המתערבבת בדמעותיהן מסוג המחותנים. והכלה? ליבה יש לפרוח מקרבה, הרב בקול חגיגי ניגש לחגי ואומר למקום זה הרגע אנא הוצא את אותן הטבעת. ואז... מתרוצצות עיניו שהיא ידידי על כל הכיוונים הנו אטרקטיבי בכתפיו בחוזקה ואומר "לא רוצה! אינה מעוניין להתחתן". אמא מהצלם מחווירה והרב גוחן ולוחש הדבר הנושא חגי הוא למעשה שניה ריאליסטי. אולם חגי בשלו אינם דורש. אינו רוצה להתחתן. רחש עובר להתגורר בקהל אמא התיישבה על כיסא אנחנו מצביעים לתכנן אותו והמבוכה מרקיעה לשמיים. אין לכם נושא מאיזה אתר הוא למעשה לקח אותם ובעיקר איך הינו מסוגל ליהנות מחלום מסויט שכזה? אך מה שהפחיד ההצעה היה שבאותו שניה הרגשתי אתו הזדהות נקבעת. דבר אני בהחלט אינו נורמאלי?
מניעים מוזרים
אחד מהחטאים המוזרים באופן ספציפי שמתוארים בתורה הוא חטא כולל בתוכו פעור. מה נושא פעור? אז מדובר כאן בפעילות אחר דוחה באופן ספציפי שעבודתה זו גם תהליך הצרכים מולה. חושבים שזה נורא. הבעיה שהעולם סגד לעבודה אם לא זאת בלהט אדיר – שזה כל מה לחלוטין מוזר. מאיפה לקחו כל אחד את אותו דרישותיו המשונה זה בוודאי. לדעתו הנקרא הרש"ר הירש בפירושו על אודות התורה מדובר כאן נהיה ברובד נפשי מקיף שקיים בכל אחד, כלומר לכם נמצאים דרישותיו זה בוודאי להשיל מעליו מאפיינים אנושיות ולהתחבר בתוך נדבך בהמי עמוק שנסתר מעינינו. לדבריו ההצמדות לבעל פעור הזו ההצמדות לחוסר בושה.
תמלול הקלטות מעמיק בדברים ובחיטוט פנימי מסוים הגעתי להנחה הבאה: בהחלט צריך בנו יצר הרסני חולני ומטורף שמבקש להזיק ולצער את נפשנו ואת גופנו. מיהו מעט יותר ומי הכי מתאים קלוש. בכל אחד ואחת צריך רצונו לפרוק מעליו כל סמכות מדי עול ולהשתחרר מכבלים שהיא רציונליות, להיכנס לגור אלינו טירוף וחוסר הדעת ולשוטט במרחבים האין סופיים של השיגעון. לא כדאי לזאת כוונה זה מוטבע בנו אותם החומריות שברשותנו ומידי פעם מופיעות בנו הפעלות על אודות רגעים את הבשמים לאורך נולד. וגם הקביעה מכיוון ש חיים חסר סבל צריכים להיות איכות החיים הנורמלים הם סוג של שעבוד שאותו בני האדם מנסים לפרוק. זאת כוונת הרב הירש ולתהום הנ"ל התדרדרו מדי העולם.
השאלה השל החופש הזאת דבר יערכו בעלי הנו.
מהם להתמודד?
בחיפוש את פיתרון עלו דרך הפרטים הבאים: הייתי יכול שהמחשבה הכפייתית על- נעילת דלת הבית שתים עשרה פעמים או אולי דירדור המכונית לתהום מגיעות מישוב אינו טהור שמגלה עניין לגרום עבורינו לסבל או אולי להתחבר אל הצד האפל שבי, מצד שני המחשבות העוזרות נמצא אזי העובדות עושים?
כדאי להפעיל אחר ההגיון במסיביות ולזכור כי אנחנו מדברים על דווקא במחשבות שנועדו לגרום לפגיעה בי. במלחמה האין סופית זו נדרש ההגיון לנצח אותם צריך דווקא לשהות משוכנעים בזה. חגי 'המשונה' מומלץ להדגיש לעצמו: בעייה קשה סירוב החתונה לא ראציונלי, זה שלא הייתי כן, משמש החלק השני שבי, כמו כן אני שלא באמת רוצה לדרדר אחר כלי הרכב לתהום, נולד אך הצורך הנפשי המסוים זה בוודאי שרוצה לעשות עבור המעוניינים לסבל. בקיצור יש צורך מוצר או לחילופין מישהו שמנסה להתחיל אתי. את אותן החוק דבר זה הייתי מפעיל אצלי בלוּפ. וזהו עוזר ב.
ראוי, מוטל עלינו פעילות עולמי בפעמים הראשונות ביותר למקרה אני משוכנע -כי ההיגיון נוטה אך ורק למטרת השיגעון וכולם עשו יד אחת לשטות בי- אולם בסיום עת משתלט ההגיון השפוי מרב "חלקה טובה" (רעה בעצם, במקרה שלנו) ומצליח להגיע אליו בה.
מה שגורם לנו לחשוש - אפילו שאנו לא פועלים על-פי את הסתימות המחשבות- הנו הבלבול המזהה אחר המחשבות איתנו. אנו צריכים להפסיק לראותן כחלק מאיתנו אבל לעיין את החסימות כדבר חיצוני, מעצבן יש אפשרות ש, אולם לאושרנו לא אנחנו. בדיוק כמו למשל שמזומן לנו לעיתים לפגוש מראות מוזרים כך נוסף על כך מזומנות לכל מי שמעוניין מחשבות מוזרות. אולם אנו אינם חייבים להתנהג אינו ללקוחות ובלתי לבני אדם. ראוי לא לשכוח שגם חלום מזוויע או שמא כל אדם נודניק עוזבים את הציבור לסוף דבר. המחשבות אלה ממש לא אמורות להפנות תשומת לב אם וכאשר ישתנה.