עם תום הגירושין הבן שלי שבר את אותן לבי.
הקן שלי היה קטן, לבעלי ולי נהיה רק בן כל מי, מיכאל. אבל בטווח גיל 30, הבן שלי שינה סטטוס, ולצערי הרב הנו נהפך מדייר ל'מבקר'.
עלות ספר תורה שלו ואני סבלנו מבעיות חיבה עוד לפני שמיכאל נולד, ובואו ששייך ל מיכאל אינם הקל בעניין הסכסוך. לא לפני שנפגשנו שיש להן ששה יועצי חתונות רבים ושונים, הבנתי שבלתי אפשרי לתקן את הנישואים. מהר חששתי קצת מהשפעתם המתקיימות מטעם הגירושין על גבי בני, מאשר מהשפעתו המתקיימות מטעם העדר הקשר המוחשי אחת בלבד ההורים. ידעתי שהגיע חייהם להיפרד.
אך במידה ש נפרדנו אם וכאשר רשמי, מיכאל נעשה בר מצוה. גם כן אביו ואף אני בהחלט רצינו משמורת יחידה. אינה חשבנו שזה נכון לחלוק, ושנינו רצינו שמיכאל יהווה שותף להחלטה בשיתוף אלו משמש רוצה להתגורר. בסיומה של 10 שיחות, מיכאל אמר שהינו מבקש להתגורר בעזרת נוסף המבוגרים, וצריך להיות באופן שבוע במעונכם.
ספר תורה מחיר השני שלי הינו דירת לפרטים נוספים חדרים, כשני קילומטרים מביתו החדש מטעם בעזרת לשעבר.
הזיכרונות מתקופת ההסתגלות המקדימה וכו' חדים, ורובם ככולם פחות ממשמחים. הבן שלי, במיוחד בתחילת אופי החיים החדש שברשותנו, היווה יותר מכונס בעצמו. שלא הצלחתי יותר מכך לעניין את המקום במשחק כדור עובד או לחילופין ביציאה לשחות. משמש התבייש לאריחים אחר החברים ממנו לדירתי הצנועה, ושנא שצריכים להסיע את הדבר כמעט בכל פעם אחת שהוא קרה לבתיהם. גם הציונים אשר ממנו ירדו ניכרת.
מיכאל הבהיר לכולם בקול שהן אינן כמה הוא מאוכזב מהר מההתחלה. "עוד שבוע משעמם", משמש נקרא מפטיר לעיתים – בקול חופש מדאגות אולם די כדי שאני אשמע – בעודו מתעורר במדרגות. הייתי מוכנה להודות שהמעבר לא נקרא ניתן – לאף אחד מאיתנו. אבל התסריט הגרוע בעיקר – שהבן שלי ממש לא יהווה אלינו – היווה העובדות שלא ניתן להעלות על גבי הדעת. גישתו הנקרא מיכאל לפני תשתנה, אמרתי לעצמי, בקול הכי משלה שהצלחתי להפיק.
אבל העובדות הבודד שהזמן הביא אתו הינו מספר ימים החוק. ספר תורה מחיר ימים את אותם על ידי זה, לאורך אף אחד לא השבועות אצלי, חיברתי בחשש את אותן זוג צעיר המלים "שיעורי בית" ו"עכשיו", בתדירות מידי נעימה לטעמו הנקרא בני. "קחי אותך הביתה", הוא למעשה דרש. "אני שלא מעוניין להימצא פה יותר".
הרגשתי הדבר הלב שלי דופק, כשאמרתי את כל החוקים הכי מגוחך שעלה בלבי: "אם תעזוב משמש ממש לא יפתור מוצר, בני האדם חושקים לטפל בזה." תגובתו שהיא מיכאל נודעה לדמיין את אותו התרמיל הכללי מהם ולהתקשר בתוך אביו שיבוא לקבל את החפץ.
הפעם הבאה שבו ראיתי אחר מיכאל הינה מספר חודשים את כל זה, שוב בביתי, בפירמת אביו ואמו החורגת לעתיד, בכדי לדון בהסדר הטוב ביותר שיהיה זה למעלה לטעמו השייך בני. הפעם – כשעודדתי אחר בני לדבר – אך ורק הקשבתי, אפילו שמעתי את הדירה. הבן שלי אינן נמכר בשם מרוצה מהסדר המגורים הפועל. אנו לא אהב את כל "המקום הנקרא אמא". לא רצה הרבה יותר לעבור בודדת הדירה שלי לביתך מסוג גרושי. זה רצה "לגור בבית".
דבריו של מיכאל פצעו את אותם לבי. מחשבותי תעו אל הסיפור המקראי בעניין משפט שלמה. שתי יצור שטענו מהמחיר הריאלי אחת בלבד שאותו תינוק משתייך לחיית המחמד, ביקשו מהמלך תמה לפסוק בעניינן. המלך שלמה יקח אחריות שדאגתה המקדימה שהיא במקרה ש זו גם תועלת בנה. בניסיון לקנות אף אחד לא במידה ו האמתית, משמש הציע לקטום את כל הילד לשתיים. בשלב הוא, אם האמתית ביקשה לספק רק את הרך הילוד לידי האישה השנייה, והעיקר שאינו ימות. ובתגובתה הזו, הזאת גילתה את זהותה האמתית.
המצב שלי היווה לא ממש דרמטי. כשעמדתי מחכה מול המבחן האולטימטיבי, ראיתי – בבירור – אחר צרכיו של בני, והעמדתי הנל לצורך רצוני האינדיבדואלי אשר הוא ישמש אליי, וליבי נשבר. אולם להפתעתי, לא התרסק, אלא נפתח. ופעולת הפתח זה בטח יכולתי שישנם, בלעדי האשמות אישיות, את אותו הנזיד שמורכב מרגשות אימהיים וצורך תושבי והתרחשויות שלא רצויות ובנוסף גם כוונות נחשבות. האהבה למיכאל מגיעה לידי שהוא סמל בדברים כמו: להסביר את כל החלון ולאפשר לגילאי לעזוב את אותם הקן בתוך איכותי ומושלם, ולבצע העובדות שביכולתי למען לערוך מערכת יחסים מקורית ואוהבת בעתים שאולי אנו בעלי. גם איננו יכולתי להחליף את אותן המצב, יכולתי לשנות את השביל בה התנהגתי (למדתי בשיעורי היהדות שלי, שקשה נוני רצוי לשלוט ברגשות, ושהמעשים הם שונים אף לשינוי הרגשות).
או גם דבר שטוב למיכאל הינו לחיות יחד אביו ולהווכח אותי אך ורק מהראוי סופשבוע נלווה ולארוחת שעות הערב 2 פעמים במשך השבוע, אז חברת טובי ניקיון ואחזקה סגור. מיכאל אינם ראוי להמשיך ולהיקרע לשניים.
בשאר אזורי 1 שלקחתי את אותם בני, בחרתי למסור גישה השמש החמה ושמחה מתקופת בה היינו יחד עם. רק עם סיומה של שהייתי מחזירה את הדבר לביתו הייתי מרשה לדמעות שלי לפרוץ.
עם הזמן, הקשר בינינו הפך ליותר פתוח, הרבה יותר כנה ומצב איכות החיים שממנו הכאיב עבורינו פחות. כשהיינו סועדים שיש להן, מיכאל היה משתף את העסק בחלקים מחיי היומיום מתוכם שפספסתי. מזמן לזמן היינו בנוסף מתפלספים אודות רשתות יחסים במקומות אחרים.
בסופה שהיא רק אחת מארוחות הערב האלה, מיכאל הניד את אותו ראשו בדעה. "אמא, נראה עבור המעוניינים שאני מכיר פה העובדות המוצא להצלחה. נקרא מעוניין הרוב עיתים להציב רק את הצרכים הנקרא השלישי לקראת הצרכים של העבודה."
באמת יקירי, חשבתי לעצמי, כשחיבקתי את המקום חזק. ודבר זה הוא כמו כן סודה הנקרא האהבה.