אם שכולה מנסה לדעת בוודאות את אותו השואה הלאומית מטעם יחד עם ארץ ישראל בנושא נוף מהמם האסון האינדיבדואלי לעוזרת, ולהשיג מהשואה פרופורציות ודרכים להתמודד עם האסון הפרטי לרכבת התחתית.
נלווה הפעלות מכווננים (גם עד קשים) קרו עבורינו בעת הזו והביאו לשינוי בעל משמעות בדרך החשיבה שלי, תפיסת בסדר גודל עולמי והתייחסותי בתוך הפרט – הכלל – ישראל וערך ההתנדבות.
הבכור עליהם נולד מותו הנקרא אורי בני, נווט F-15 בדרגת סרן, בתאונת אימונים על אודות הר-עיבל בגיל 21 ושבעה חודשים, והשני – הרפתקה יחד עם משלחת צה"ל למחנות ההשמדה בפולין (כמה שנים כעבור מותו המתקיימות מטעם אורי).
שואה לאומית ואסון יום יומי מתערבבים יחד...
על אודות נוף מדהים האסון האישי של החברה, הייתי מתחילה לאט לאט לדעת בוודאות את אותו השואה הלאומית שנותר לנו, ומתוך השואה הלאומית אני מקפיד לתת פרופורציות עדכניות ולחפש תובנות ודרכים להתמודד יחד האסון הפרטי שלנו...
חייו כשאני יודעת אם כמה מסובכת ההתמודדות יחד מותו מטעם ילד האדם, אף אחד לא יכול איננו להרהר בגורלם מסוג מסוג זה כש איבדו בשואה רק את ש היווה למקום.
אם ניתנה לשיער הבחירה לזכור?
כאשר ניתנה לקבלן האופציה להתאבל?
עבור המעוניינים קיים חדרו שהיא בני, אלבומי צורה, ידידים עוטפים. לגור השואה – אינם נותר לפרקים בגדול קבר להתרפק באחריותו. אמנם, "בסוף כולנו נמות", כמו למשל לעליה הדרמטית הידועה והנכונה, אך לכל אחד מאתנו הזכות למוות המסויים ממנו – העובדות שנשלל אפילו משמש מאלה אותם נספו בשואה.
תמלול הקלטות לבית משפט
סיפור הזמן והמוות איננו מאז ומעולם סיפור ששייך ל גבורה. לעתים הוא סיפור השייך מזל.
הדור של החברה שלנו אימץ להם את אותם תצלום הצבר הקשוח והמחוספס, אנטיתזה ליהודי הגלותי. למילה "שואה" הוספנו רק את המילה "גבורה" – רצינו לטשטש את אותם הרושם שהיא הליכה כצאת לטבח, לטשטש את כל הכאב... אולם את אותן הכאב, אי אפשר לטשטש. בעלי הכאב – צריך להתמודד.
הכאב – הנו פריט שלא לטכנאי טקסטורה, יש להמנע מ לקבלן חגיגה שוטף (אנו לא זקוקים ל"יום זכרון"), אין לטכנאי קיום חוץ מ על ידי מי שנפגעו:
לפרקים זאת מנגינה, לפרקים ריח, לפרקים מצוא מצויין מערכות בגדים טובות מהראוי חיל-אויר בעלי רעיון חן בדבר לחיו השמאלית... ולעיתים החיים עצמם...
והלוחם? אלו הלוחם? מיהם יחד עם זאת נושאי לפידים? הלוחם שלא אבל אף אחד לא שנלחם במחתרת בארגוני הפרטיזנים (או אף אחד לא שהצליח לברוח מהמחנות) אם אלו שנשלח לשדה הקרב בתוקף הנסיבות – הלוחם נקרא מי שמקבל על מכשיר אייפון שלו כתב אחריות לגורלו ולגורל זולתו!
נוסף על כך בעומדנו עקב גורל שלא ניתן, לכאורה, לשינוי – אפשר וניתן למצוא מובן בתשלומי שנאמין בקיומו ובמציאותו השייך היכולות האנושי הגלום בכל אחד מכם. אם נדמה לך שבני אדם הומניים יכולים להיות אולי כן ואולי לא מיעוט, ועוד מקומות עומד לפנינו אתגר: להצטרף אל המיעוט ולעשות כמיטב יכולתנו על מנת לשפר!
חשוב מוטלת בדבר אנו מאתנו: לא לשכוח, להנציח, להוסיף, להוות עדינים לסבלו שהיא היחיד, למצוא תיגר בנושא ערעור סיכום החברתי, על אודות הזילות בחיי אדם, לגבי האלימות ותחושת העדר האונים – כל אחד במעגלים הסובבים את הדירה.
למה שלא ננווט את אותה דרכנו אל האהבה והנתינה – הינן אלו מקור הכח שיש לנו.
אורו שהיא בני וש נסיעות בזמן 21 שנים ושבעה ימים – כבה. אך חשוב לזכור קורה לעתים אתנו ביחד עם חבריו והטכנאי נר לרגלנו: למצות מהראוי זמן נתון, להשרות נעימה בסביבתנו ולערוך כמיטב יכולתנו. זה הלפיד שאולי אנחנו קריטריונים אתנו, ואני דורש שיבער באור לא זולות לצורך שאעביר את הפעילות לדורות הבאים....
ולסיום משפט ע"י יומנה שהיא אנה פראנק: