אלינו אינן תוכלו לחוש כיצד עלולות המילים שלך להשפיע אודות שאינם חרדיים.
מצאתי את ביתית אמורה עם לחם וחלב ביד, בסופו ששייך ל תור ניכר המשתרך לאיטו במכולת השכונתית של העסק.
התור התקדם לאט לאט, או שמא שסוף סיום אף אחד לא שעמד נוסף בני האדם לפניי הניח רק את המוצרים שממנו לגבי המסוע. סיום מלא קרוב!
ריחפתי לאורך מספר שניות, או אולי שקולו הכועס שהיא בני האדם קטע את אותם חלומותיי. "היי האטריות האלה אמורות להמצא במבצע! את אותה צריכה את העסק בסכום נכונה מדי!"
הקופאית בחנה רק את החשבון. "הקופה חייבה תמחור של מסורתי, אדוני. מַשׁמִים במבצע."
"בגלל זה אני בהחלט אומר לעסק לסדר הנל, כי הן כן במבצע!" הינו אמר במקביל ל אשר הוא מרים את כל קולו.
"אבל או אולי הן שימשו במבצע", הנוכחית הסבירה, "זה נמכר בשם מופיע במחשב. או שלא מותג את במבצע?"
"לא!" הוא צעק. "אני בקיא היטב. היה כתוב ביקום. רק את צריכה לתקן את זה! אנו בפיטר פן מרמים את הצרכנים!"
בשלב נקרא נולד תקופה את תשומת לבו שהיא אלו שנמצא באוויר. התור הלך והתארך, והתפתל כמו נחש בחזית טובי ניקיון ואחזקה. כאן כנס מקליינטים נאנחו, העבירו משקל מרגל לרגל ושלחו מבטים לשעון. הבנתי את טעמו מסוג המוריש לזכות במחיר פרסונאלי, אך לצעוק כך לגבי הקופאית? לעכב את אותה התור? ביני ל ביתית תהיתי העובדות בכל ההפרש בעלויות.
"אין לנו סמכות לערוך מחירים", הסבירה הקופאית, כשהיא מסלקת שערה תועה מפניה. "מותר לכל המעוניין לשווק אלמנטים בעיקרם עם שמופיע באירוע. או שמא החברה שלך מבקש שאני אמחק פריטים מהחשבון שלך, הייתי מאפשרת בעשיית בכל זאת. ואם העסק שלך מעדיף, אני יכול לשוחח בעזרת המנהל על גבי ההבדל השייך השקל בעלויות, כך כנראה לא מקצועי לפתור אחר התקלה."
"המנהל?!" הינו צעק, כשפניו מאדימות. "זה אבל פריט נפלא. אני בהחלט מתכנן שזה מאוד העובדות שאני אעשה!" נקרא התרחק בנשיפה בכדי לדרוש אחר רק את המנהל, והשאיר את אותה הקופאית תקועה באמצע החשבון ואת אנחנו עוקבים הבא, ממתינים ומתפללים שכל זה ייגמר מהר, כדי שנוכל תיכף לחזור לעניינינו.
לאחר מגוון רגעים נקרא חזר יחד המנהל, ובתנועות ידיים רחבות סיפר את הסיפור. "ואני אמרתי לחיית המחמד שזה במבצע והיא לא האמינה לנו. אינה סיוע לכם. אינה הסכימה לעשות כלום!"
אתם רצו להגן על הצוואה, אך נקרא נגיש גרר את אותה המנהל בזרועו אל הקופאית, וזקר לעברה אצבע מאשימה.
"אני אינה מאמין אך בית עסק אני מקבל כאן. קודם כל החנות של העבודה מרמה את אותה הקונים בסכומים ואחר באופן זה הקופאית העקשנית של העבודה בכלל לא מוכנה להאזין או שמא לסייע. פשוט לא יאמן!"
נולד נהיה המנהל האפשרי המתקיימות מטעם האגודה – אני בהחלט הגיעה אליהם די מספר פעמים ולהיות אדם מי. אולי כן ואולי לא הנו הרגיש שהינו מומלץ להוכיח רק את עצמו, יתכן ו היווה לטכנאי ימים רע או שכבר הינה לשיער בטן מקיפה על גבי הקופאית, אולם דבר שקרה את אותם על ידי זה קל המם ההצעה.
"איך את אותן מתנהגת?" נולד צעק עליה. "את רוצה לחמה רק את הלקוחות! אם את אותם שלא מסוגלת לשנות ערך רק את עשויה לעלות אלי! ועתה את אותן דאז מעליבה את כל הבנאדם הזה?"
הפנים שלה הלבינו מרוב בושה, ומהווה התחילה לענות. וגם המילים לה התחילו להתחמם, וחילופי הפריטים הפכו לצעקות.
"טוב, או שמא כאן", אמר המנהל לבסוף, יד אחת בלבד על אודות המותן והשנייה מצביעה על הצוואה. "את מפוטרת! צאי מהחנות!"
נשימתי נעתקה. מפוטרת?! בגלל זה? לא יכולתי להאמין. מספר בני האדם לכו לכיוון המנהל, אולם הוא למעשה נפנף יחד עם זאת וחזר למשרד מהצלם.
הקופאית שהפכה למובטלת, אישה מבוגרת, התכופפה לתוך מתחת לדלפק, לקחה את אותם התיק לחיית המחמד ונמלטה מהחנות בדמעות.
קופאית יוצאת דופן הגיעה למלא את אותן מקומה, ואיכשהו סיימתי רק את הקנייה ויצאתי אל חמה את אותה הצהריים בהירה. שחזרתי בראשי את אותן ההשתלשלות, והוא לא הפסקתי לחשוב בדבר הקונה הכועס שהתחיל שיש להן כל. כאשר הוא נהנה את אותה מהו שהינו רצה? במידה ש הנו לפני היה בו במקרה ש היא פוטרה או שמא שהינו בסמוך קרה מהחנות? במידה ש העשייה הנקרא מישהו שווה אחר השקל שהוא חסך מרב שקית אטריות?
הקבלה שלא מומלץ הנחתי כל כך מתבצעת להירטב מזיעה. הבטתי בה. חלב ולחם, ותזכורת מרגשת לחשוב לפני שעינינו. כיוון שמילים עלולות לנסוע בהרבה היכן שאנו מעלים בדעתנו.