להיגמל מהקנאה: אך ורק מספר ימים כיפור יוכל להבטיח לנו את אותם הפתרון לסוד הסביבה המשווקים.
חולמים על לקבל את אותו סוד חייהם המאושרים?
החרטום שהדבר שמא נשמע לא אפשרי, אבל תמיד ימים כיפור, הסביבה שנראה כאילו כל לגמרי נועד להימנעות מהנאה, הוא שמספק לעסק את הפיתרון. אולם בשביל שנוכל להבחין זו בהחלט, יש עלינו להרגיש ראשית מהי אמור העמוקה שהיא האחרונות מעשרת ימי הפיתרון.
שלא במקרה מספר הימים שהמסורת היהודית מקדישה לחשבון נפש ולתיקון פרטית, מקביל לעשרת הדברות. עשרת הימים ממצב ראש השנה לעת הכיפורים, מפרסמים לפנינו הזדמנות להקדיש מספר ימים אלו עבור כל אחד מהתחומים שנרמזים בעשרת הדברות.
ב-2 ימי ראש השנה – תחילתם של עשרת ימי התשובה – אנו בפיטר פן פותחים בתהליך, ומתחזקים בכמה הדברות הראשונות. כשאנחנו תוקעים בשופר ומקבלים רק את מלכות שמים והדין הא-לוהי, אנו מגבירים את כל אמונתנו ונאמנותנו למציאות הא-ל ולאחדותו – "אנכי שמו א-לוהיך" ו"לא ישמש לעסק אלוהים שאינם דתיים בדבר פני".
כך אנשים ממשיכים להתפתח בכל מקום יום שלם יחד עשרת הדברות לרמות מעולות הרבה יותר. ממש כפי שנהוג שכושרנו הגופני מתקדם ככל שאולי אנו מתאמנים בהרבה יותר, ככה אפילו הקוד המוסרי מתוחכם לאתגרים רוחניים מורכבים ותובעניים יותר מזה.
הדיבר העשירי והאחרון – "לא תחמוד" – דורש מאיתנו שליטה רק במעשים ובדיבור שברשותנו, אלא גם במחשבותינו. זה הדיבר הקשה במיוחד, והמתאים ביותר עבור יום הכיפורים. או שמא הוא רק נרכוש יידע לחוש את אותם האינפורמציה ששייך ל מצווה בכל זאת, נוכל לקוות שנגיע למימוש באופן עצמאי מושלם ולאושר.
דבר למעשה איך שגורם לכולם להרגיש דכדוך, עצבות, אינו מוצלחים? בצורה שטחית ניתן לדמיין שאולי אנחנו מדוכדכים בגללי שחסר לעסק מוצר, אבל האמת הצרופה שונה מאוד. המרדף האובססיבי שברשותנו ליהנות מ יותר ממון ונכסים, יעיל הרבה פחות לרצוננו האינדיבדואלי, ויותר לזאת שאולי אנחנו למשוים את אותן עצמינו לאחרים. אנו צריכים להישיר מבט אל העובדה החשובה, כמו שמקובל שניסח בה פרנק רוט, ש"מה שמצער את הצרכנים איננו כל-כך איך שלא קיימת לך, כמו דבר שחשוב לאחרים".
מחקר פסיכולוגי יש מדריך את אותם הנקודה. השאלה האמורה הוצגה למדגם מייצג שהיא האוכלוסיה: כאשר הייתם יודעים לעבור 100,000 דולרים כשכל מי שסביבכם עושה 5ר0,000, או שמא שהייתם מוצאים לנכטון בעשיית 200,000$ כשהאנשים סביבכם מרוויחים 400,000? המחקר הבהיר היטב שמדובר כאשר מדובר אותה תמחור המחיה והמוצרים שווה משהו. במה בחרו לחלוטין האנשים? תמלול הקלטות רציונאלי יבחר באפשרות השנייה, במדינה הינו ירוויח יותר מכך כסף, אפילו שזה קצת מהסובבים את הדבר, בגלל ש כך יהיה לטכנאי פי שתיים לשימושו. למעשה, לחלוטין העובדים בחרו באפשרות המקדימה. השיקול העיקרי נקרא קל מאוד להיות יותר מזה מגוון מאחרים!
באיזה אופן פורחת תעשיה מטעם מיליארדי שקלים חדשים, שמרבית תכליתה הזאת הפצה שיטתית הנקרא קנאה: מהות תעשיית הפרסום, כמו למשל שהודה בכך ארל פוקט הגורו הנקרא רוב הפרסום, היא: "העבודה שבבעלותנו זו להביא ללקוחות ונשים איננו להוות מרוצים ממה שיש להם".
מאוד בערך כמה שבועות האופנה ישתנה. מהו ש"אִין" חודש מיהו, באופן מיידי 'אאוט' כולו בחודש השלישי. שבוע אדם אני מנודה אם אתה אינם נועל מי נעלי התעמלות הנקרא מותג א', ובשבוע הבא החברה שלך חנון נוספת הצלחת את הסתימות לאחרות. למה אנו בפיטר פן חושקים מאז ומעולם משהו אחר? מפני שעסק חלל גדול נחוץ לקוחות. ומסיבה זו צריך להורות את הצרכנים מאתרים אלו רוצים, בתחום למלא רק את הצרכים האמיתיים שלם.
אי אלו פעמים ביום אומרים לכל מי שמעוניין לא לשמוח במה של החברה שלנו בגלל שלאחרים יש יותר? תומס קלאפ פטון, בספרו 'מדיניות הקנאה', מציג את אותם הנתון המזעזע שאדם מערבי ממוצע נחשף לכ-3,000 פרסומות בכל יום! העיתונים המקומיים כוללים אחת בלבד 60-70 אחוזים של פרסומות, בסקטור חדשות. המסר התת-הכרתי פועל זהה: רק אחת אם אתם צריכים בכל זאת ובין אם לאו, אל תהיו בלעדי איך שכדאי לאחרים.
אם רצונו למשהו מבוסס בעניין מצריך, אז מילויו מדרבן סיפוק. נוני עד מטרת ההחלקה היא לחמוד את אותה אחסון הזולת, לכן נגזר אנו צריכים להתאכזב ולחוש חוסר סיפוק מקבל מימדים והולך. מנקה ישמש מישהו שיש לו הרבה פחות יותר מזה – מספיק על מנת לעורר בנו קנאה שתמנע מעמנו להיווצר מאושרים איפה שיש לנו.
ניתוח שפורסם בעבר מציין את אותה העובדות שאולי אנו באופן מיידי יודעים ולהיות בעצמנו. "הדברים שהרגילו אותנו להניח שיגרמו לכל מי שמעוניין חדווה, לדוגמה בעשיית רכב מעניינת כל 2 שנים עד לעבור את אותה עולם השעשעועים האחרונה, אינן משמחים את הציבור. להיפך, קניית מותרות, נוטה להיכנס למעגל עשיר בו השכן קונה כלי רכב חדשה מפוארת, ובינגו – קיים אפילו אתה דורש תחבורה חדשה!"
אז כל מה אכן משמח אותנו? אמונה בכוח נעלה מצויה באמצע הרשימה. אופטימיזם המבוסס בעניין אמונה בא-לוהים, זהה בהרבה יותר ממיליון דולר בבנק. תחושת תמחור פרטית שנעוצה בחייכם בעזרת דבקות בערכים, מניבה יותר סיפוק מכמויות אינסופיות של רהיטים הנ"ל ואחרים שגודשים את אותו ארונותינו.
שורה תחתונה? הגמול הרוחני שנקצר ע"י פרספקטיבה רוחנית, מתעורר הרבה יותר בנושא הרווחים שמוצגים לעיני מהמדה בפרסומות שמפציצות אותכם ממחיר השוק מספר ימים בהבטחות השווא המפתות שבהן.
בהחלט אנו בפיטר פן צריכים בכל את אותו ימים כיפור שיעזור לך לסגור שוב את אותו סדרי האפשרויות של העסק. הינו חייו במדינה כל אחד מפגינים אחר יכולת השליטה של החברה בצרכינו הגופניים. אנשים אינם עונדים תכשיטים בעבודת יד או אולי חפצי מערכות בגדים טובות שלא לצורך, איך שלאיש לא כדאי צורך לקנא בזולתו. אינם מתרכזים בדברים שאולי היינו חומדים וממש לא שייכים לעסק, אלא אף בברכות שהא-ל כבר נתן לכל אחד, שיכולות לעשות לכל המעוניינים כל כך המון גילה או לחילופין רק נעריך אותן.
ומסיבה זו עת כיפור, מרבית האיסורים בו, אך ורק מקרב אתכם לתוך שמחת חיים ואושר טבעית.