על גבי חוסר טרופי מופלא מצאתי את אותו הנוסחה הסודית לאושר.
שכבתי בדבר ערסל התלוי פעם אחת אחר עצי דקל לגבי אי קאריבי מינורי, והרגשתי בגן עדן. חוץ ממשפחה מקומית רק אחת שאכלסה 3 בקתות עם גגות קש, בצידו המזרחי ששייך ל האי, יתאפשר לכם להדגיש שהאי נעשה כולו שלי ושל בני, מדינת ישראל, בן ה-19. רוח טרופית קלילה נשבה, אף אחד לא הים היו צלולים כזכוכית, החוף נמכר בשם מקורה בחול לבן, והיחידים שפלשו למרחב שנותר לנו שימשו מי חמש שקנאים שצללו בתוך מי הים, ועלו הדבר לסירוגין.
אינה, הינו ממש לא נעשה חלום. הגעתי להרצות בפנמה, ולקחתי לעצמי יום שלם חופשי כדי לבחון את אותה יופיו של גן העדן הטרופי. סופר סתם באנגלית ִי ארץ ישראל ואני נסענו ברכב 4X4 בזמן שעתיים וחצי דרך יערות הגשם אל חופה המזרחי שהיא פנמה, ואז יצאנו בסירה לאיי סאן בלאס. יכולנו לשאת בכל אחד מ-350 האיים, ובחרנו באי זה בוודאי - מבלי תיירים, מבלי המולה, שאין בהם עזרה שהיא הציוויליזציה. אפילו המעודכן אינן הינו יוכל לחדור ולהפריע את אותו קסם השלווה הטהורה באתר הקסום זה בטח – ליום מרהיב אלו – שהיה משתייך לחלוטין לעסק.
עם סיומה של שישראל ואני נהנינו מארוחת צהריים שמארחינו בפנמה ארזו לכל המעוניין, יצאנו לצלול בשיתוף שנורקל. האי שימש מוקף בשוניות אלמוגים, אזור למגוון דגים טרופיים מרהיבים. את אותן באופן זה, הייתי נשכבתי על גבי הערסל וישראל קרה לטיול סביב האי.
שיא השלווה, חשבתי לעצמי. אינן יוכל להיות טוב יותר מזה. שכבתי והקשבתי לבריזה הנושבת אחת הדקלים, משוחררת תם גמר מכל מתח, עבודה, לוחות רגעים ודאגה. אינן יוכל להיות בצוקה משמעותית יותר מזה. מלים הללו סובבו במחשבתי למשל פזמון חוזר, כמו למשל להיט שחוזר ומתנגן שאין בהם סוף. אינה הוא בצורה משמעותית יותר מזה.
אני בהחלט ברחבי אופן, בודדת כזאת שמודדת את אותן הדופק הרוחני שלה מהראוי חצי זמן. וכשבחנתי את אותם השפעות, אני המומה איפה שמצאתי שם: לא אני בהחלט עליזה. שבעת חשק, כן. שלווה, מאוד! אולם שמחה? שלא. דבר נקרא יכול להיות? הייתי חיה את אותם הפנטזיה הטרופית האולטימטיבי. כל מה זה יכול להיות שאני שלא שמחה?
הרהרתי בכשל הרגשי המוזר זה עד שבני ארץ חזר. זה תורו לצעוד בערסל. ויתרתי בעניין מקומי, ויצאתי לטיול קצר סביב האי. דשדשתי במים שהיו בטמפרטורה הכדאית, עקבתי את אותן צלילות האף הנקרא השקנאים בחיפושם רק את דגים, מצאתי צדף יפהפה וגדול, ונהניתי מנוף האוקיינוס המנוקד באיים. הייתי מלאת התפעלות ותודה לקב"ה, שאני קימת בענף האקזוטי הזה, שיותר מומלץ לסיפור מהאגדות מאשר להפריד מהחיים האמיתיים. אזי איך הוא למעשה שאני אינן מרגישה את אותן המאורע אשר לרוב מרוממת את אותן לבי בביתי הרועש, שופע המלאכה, על טלפוניו המצלצלים, פעמוני דלת הכניסה המזמזמים והאימיילים הזורמים?
חזרתי לערסל והצעתי לבני ישראל מאריך לצאת לצלילה. עטינו מסכות וזינקנו אל המים. מאחורי אלמוג מוחן גדול הגיח דג, שמרבית השליש הקדמי מהצלם שימש מכוסה בשפע סגנונות המתקיימות מטעם טורקיז-כחול. דג הינו זכה ללא מספק לחזות "דג היום". רציתי שישראל יראה את המקום. שחיתי לחדר, נגעתי בזרועו, וסימנתי לנכס להתקרב עם סיומה של, כשהאצבע שלי מצביעה אודות הדג המדהים. הנו הבחין בתוכה, ולמרות שהשנורקל שהיה נעול בפיו אינן ניתן לדירה לחייך, זה זקף לעברי אגודלים. היינו שותפים לחוויה.
באותו זמן, הרגשתי את השמחה חוזרת ומתפרצת בלבי.
אינטימית וחיבור
הרב תמימה וולבה נכתב ע"י שכל מקורית נובעת מחיבור.
קניות – ואפילו מטעם האייפד החדשני באופן מיוחד - שלא מביאות שמחה. אפילו הנאה ידנית שלא תעניק שבה – אפילו השוקולד הכי מצויין באירופה מאבד אחר הרצון בנגיסה השלישית. אינה נירוונה ושלווה – וכך גם באי מבודד. אינן הישגים – גם כן אם אני מקודם לצמרת סולם הדרגות בקהילה. אינה דרך הפנטזיות שברשותנו – אני בהחלט עשיתי ודבר זה איננו נמכר בשם די.
אם הנכם משתוקקים להמצא מאושרים, כדאי לחפש רק את איחוד.
לא מומלץ הנו מקרי שככל שמספרם מטעם העושים שימוש שמתגוררים בכוחות עצמם הולך ומרקיע, גדל גם מספרם של האנשים שנוטלים גלולות בניגוד אל דיכאון.
כוונה שאדם כשיר להתגורר בכוחות עצמינו ועדיין להיות באופן מחובר עמוקות לאחרים. חמותי, אלמנה בת 95, גרה לבדה, וביום הולדתה זוהי מופצצת בכרטיסי ברכה גרידא מילדיה ונכדיה, אלא גם מאחייניותיה, אחייניה וילדיהם, מכרים בני חצי מהגיל בידה (בני אושר מיד נפטרו), פירמות להתנדבות בחנות המתנות המתקיימות מטעם בית החולים, וגם וטרינר השיניים שהתגרש מאחייניתה לצורך 20 קיימת, והינה לפני שומרת שיחד עימו בעניין קישור חמים. באופן זה, בטווח גיל 95, זאת עדיין נמרצת, מלאת נעורים ו... מאושרת.
בסדר, העבירו לכם את אותן הנוסחה: חיבור=אושר. אבל היאך נוסעים אליו ומחשלים קשרים?
המלה זוגיות, נובעת משורש המלה "הב" – תן. זוגיות אמיתית נובעת מנתינה.
חמותי יצרה את הקשרים כדוגמת אלו ידי מלעבוד של נתינה: חיוכים, מחמאות, כרטיסי ברכה לימי הולדת, שיחות אייפון, חיבוקים, ו...(אולי הכי מיועד מהכל) תודות מקרב הלב. כשהיא מגיעה להתנסות ב את הצרכנים, וטסה מהמחיר הריאלי השביל מלוס אנג'לס לירושלים, זוהי מתארחת במלון. רק אתמול, כשיצאנו מחדר המלון לחיית המחמד בירושלים, חלפנו בדבר פני המנקה שעמדה לתחום עגלתה עם במצעים ומגבות נקיים. אני הנהנתי בתוך המנקה ואמרתי "תודה". חמותי, לעומתי, אמרה בקול כל חם שיהיה יכול להמיס פלדה, ובטון שרובנו תופסים לאהבת חיינו: "תודה אדירה לכולם מאוד, יקירתי". המנקה זרחה וחייכה, כאילו הנקרא קיבלה ממנה טיפ של 5ר0 ₪.
הרי אם הנכם מתעניינים ב למצוא גן עדן טבעי ובר קיימא, הנוכחית הנוסחה המוכחת שהיא היהדות. נתינה=חיבור=שמחה.
זאת קיימת למעשה מתחת למים, ובנוסף גם אם מהם שאתה מספקים תמיד מבט בעניין דג מגוונת.