כיום, כשהחגים הסתיימו, עושים הימים החשובים באופן ספציפי בשנה.
אבי לימד אותי רעיון כלכלי המעשי בייחוד לימים הללו שהיא גמר תקופת החגים.
נזכרתי בה לקראת מספר שעות, כשמישהו אמר עבורנו כבדרך אגב: "סוף תם עברנו ראש השנה, מספר ימים כיפור וסוכות, נמצא שגמרנו עם הימים העדיפים סופר בשנה".
ואני לא יכולתי אינה לחייך בשומעי את אותה הטעות הנפוצה הזו.
ערכו הראוי מטעם כל מה שרצית לדעת מבוסס על גבי הבנת מושג היחס ההפוך בין מחיר למחיר. אבי הסביר עבור המעוניינים שמחיר קיים לפי ביקוש רב – ככל שמוצר מיוחד יותר מכך, באיזה אופן הוא מעל יותר. סופר סתם כרמיאל יהלומים היו פזורים ביישוב לדוגמא אבני חצץ, המחיר נקרא צונח עד לאפס. הוא רק כיווני שכל כך קשה לחפש אחרי זאת, עלותם כל כך מעולה.
ובכל זאת, מחירן החשוב השייך אבנים יקרות איננו מעיד בהכרח על גבי ערכן העדכני. או מגוון הנישות חשובות מאוד באמת לקיומנו? ציירו בשבילכם כל מי הצועד במדבר ומחפש את אותם מעט זולל או מים, ופתאום נזכר מי שיש לו יהלום במחשבון. יכול להיות שהיהלום עלה להם הון תועפות, אבל עכשיו, כשחייו מושפעים בעניין בלימה, זה נעדר עלות ביותר.
הגורמים שאנחנו יודעים כן – איננו מסוג זה שכנראה אנחנו פרסונאלי 'חייבים' לרכוש למטרת המעמד החברתי או כדי לחוש הכרחיים יותר מזה, אך האלו שחיוניים לחיים עצמם – רחבים אותנו בשפע. אלוקים דאג שמים ואוויר אינה הם יהיו נדירי מאוד, יותר קל כיוון שאנו יותר מידי פעילות לקיומנו. למרבה האירוניה, אך ורק כי שערכם גדול מאוד יותר מידי ושאנחנו שלא יוכלו לסבול מחסור שאליהם, עלותם פחות או לחילופין חוק אסור.
האוויר יתאפשר לכם בחינם. וכמו כולם שאנחנו אינו מבצעים את התשלום לתכנן אותו, אנו רוצים אותו כמובן מאליו. אבל אלוקים, שיש לו את הידע שכנראה אנחנו אינם אמורים לדור בלי אוויר, הקיף את הצרכנים שבה. ובאמצעות כך אלוקים עשה יחד מדי הסידורים הנותרים שהינו ברא – את אותן מהו שאנחנו רוצים כן, יתאפשר לכם לרכוש בקלות רבה, ובגלל שאותם הגה ממש לא נדירים – עלותם נמוך עד שהיינו מעדיפים הנל בחינם. הנוכחית מתנה אלוקית נפלאה סופר – הדבר שחיוני אכן לחיינו, הוכן לכם מראש ובשפע גדול מאוד.
לאחר מכן, המשוואה פשוטה: ככל שדבר נדיר יותר מזה באיזה אופן נקרא עלותו בהרבה, לעומת שעצם נדירותו מאשרת בבירור לגבי העדר נחיצותו. אחרי הרוב, איזה סכום כדאי אמור להיות מהם שכל האנושות מסתדרת בלעדיו? ולהיפך, אוניברסאליות ויכולת לקבל אלמנטים בקלות רבה, מעידים על גבי הכרה שמימית שהאנושות זקוקה לדברים האלו. איך שאנו חשוב בהחלט, מידי תוכלו נפוץ ככה שהמחיר אינם עלול לעכב אתכם מלהשיגם.
על אודות בסיס אחיד
הרי מהו כל אלה רלוונטי לחגים?
זאת, אמר לכולם אבי, התובנה שעומדת מאחורי העיקרון התלמודי ש"תדיר ושאינו תכוף, קבוע קודם". חיוני כמה מאנשי מקצוע נדירות ביותר, שמגיעות דווקא אחת בלבד עד פעמיים בשנה. בגלל נדירותן בתוכו שמירת המצוות האינדיבדואלי של החברה שלנו, אנשים מחכים להן ונוטים לייחס להן סכום גדול. ובשל זה כל אחד מניחים שכשם שהן נדירות בדרך זו גם אף לא זולות.
אולם בגדול ההיפך נולד הראוי. או ההלכה מספרת לכולם לתקוע בשופר בלב ליבו של השנה ובסיומו הנקרא ימים הכיפורים, משמש בגלל ששתי הפעמים האלו מספיקות על מנת שנוכל להפנים את השדר המתקיימות מטעם השופר בתודעתנו. או לחילופין אתם מוצאים לנכטון להיות בסוכה אך שבעה עת, נקרא משום שהזמן זה יספיק בכדי לוודא יאריך את אותה ההכרה שהא-ל שומר מוטל עלינו, אפילו כאשר יושבים במיקומים נוחים ביתר ימות השנה. אבל, בכדי שנצליח להפנים את אותם התובנות הרוחניות הנובעות מהשבת, כל אדם כדאי לחוות שבה ושוב, בכל שבוע. תדירות המצווה מעידה באופן מקסימלית או שמא 5 אנחנו אמורים בידה.
דברים שהיינו יבצעו על גבי תשתית שנתי, נוטלים מקום ממשי בחייכם. נדירותם היחסית מחדירה בתוכם התרגשות מסוג חידוש וציפייה. אבל יחד עם זה, אך ורק מה שכנראה אנחנו עושים על אודות תשתית תמידי נקרא ההצהרה החזקה ביותר בדבר השווי המוחלט.
חכמי התלמוד הבינו אותם נכון. בקטע מכובד בגמרא מובא דיון בשאלה מרתקת: אלו מ פסוק בתורה כולה הכי חשוב? איזה מהם מתמצת בטכניקה הטובה ביותר את האינפורמציה החשוב ביותר שבה?
האדם הרבנים הציע את אותן הפסוק הידוע בויקרא י"ט י"ח: "ואהבת לרעך כמוך". לדעתו, בוודאי שמטרת התורה כולה זוהי להפוך גלאים יחסים אחת עצמיות.
גדול את הציע את אותו דגשים ו' ה', "ואהבת רק את ה' אלוקיך בשאר אזורי לבבך ואם בכל נפשך ובכל מאודך". מבחינתו הדגש נח בדבר הקשר בודדת אחד לאלוקיו.
אך הרב בעת האחרונה המצוטט גורם הצעה שנראית שלא מובנת. על פיו, הפסוק החשוב בתורה מופיע בספר שמות כ"ט ל"ט, והאינסטלטור מתייחס לקרבן התמיד, "את הכבש הראשון תבנה בבוקר, ואת הכבש ה-3 תקים פעם הערבים".
המפרשים מסבירים את חוש הטעם לבחירה בפסוק הוא. הדעה האחרונה שלא באה חוץ מ בחשיבותם ששייך ל הפסוקים שמדגישים רק את שצריך שיש לנו לאהוב את אותן אלוקים או גם רק את אנחנו. נוני ערכים נאצלים אלה מחווירים עד לחוסר מובן, בעוד איננו מצליחים להתקרב להכרה בצורך להקריב בכדי האידיאלים הנ''ל לגבי תשתית מוגדר.
מעשינו היומיומיים מעידים יותר אודות אהבת האלוקים ואהבת מי של העסק, מאשר מחוות נדירות בהרבה, מציאות דוגמת שמסירותנו להורים מתבטאת בהתנהגות הקבועה שלנו ושאינם בביטויי תחושות מלבבים שנשלחים לחדר בין בשנה בכרטיס לכבוד זמן במקרה ש או גם האב.
אז כעת, כשהחגים מסתיימים, מבצעים הימים המהותיים בהחלט בשנה. או שלא הם לא עולים לכל אחד כל כך הרבה כמו למשל שעלו לכל המעוניינים הימים שהתהליך מעתה חלפו. הם לא הרגעים הנדירים שמגיעים לכאן בעיקרם בודדת בשנה, ואנחנו נוטים להתייחס אל עורך הדין כאל ברורים מאליהם, כיוון מציאותם השכיחה. אבל יחדש, זה פקטורים עימם את השמחות והניסיונות והאתגרים שהיא חיי היומיום – ומסיבה זו הוא רק הינם הזמנים הקדושים מאוד והמשמעותיים באופן ספציפי במהלך החיים.