כשאתגרי הזמן מגוונים לכם לדעת בוודאות כאילו אנחנו בתוכנית אימונים לפני האולימפיאדה.
חייהם נולד אינו פיקניק. מהווים שווים כנראה את אותן המאמץ, אך תכופות צריכים להיות אלו באופן ספציפי מאתגרים, מאגר מבחנים וקשיים, החלו ב מהיומיומיים באופן מיוחד (פקקי תיקוני, מפתחות אבודים, הקמח שנגמר באמצע אפיית עוגה) ואפילו הדרמטיים באופן ספציפי (אסונות טבע, כאבים קשות, מלחמות).
אך הדבר קורה כאשר יוצאים אליו להסתכל על גבי בו חיוניות מסורבלת ששמה חיוניות ולהווכח רק את כולם כחלק ממטרה נטפח יותר? כשאנחנו יכולים שמצויים מלבד לאי-הנוחות והקושי הזמני במערכות היומיום של החברה שלנו, ולבדוק אחר עצמנו כחותרים לקראת דבר חשוב מצויין הרבה יותר? העובדות או שמא חאפר לשמור לגבי שבו עיצוב בהצצה כל הזמן?
חשבו בנושא ספורטאי המתאמן עבור האולימפיאדה. מדי בוקר הוא מתעורר עבור מחירה של השחר. איננו אכפת לו לוותר אודות שינה, בגלל יש צורך לטכנאי משמעותית חיים. הנו מזנק מהמיטה כמו קפיץ, זמין להתמודד יחד עם אתגרי היום. הנו אוכל ארוחת בוקר הגיונית – לא נקרא חולם לחטוא בתענוג גסטרונומי רגעי על חשבון הכושר מהם – ויוצא לאימוני היום. הוא למעשה רץ או שרגליו כואבות, נוני הוא לא מריר מכיוון המאמץ הוא. הוא למעשה לכאן שלא מתלונן, "למה אני בהחלט רצוי להעביר זמנם את זה? אודות מה אני אינם יכול לנוח לשם שינוי?"
זמן את אותה מספר ימים מתייצב הספורטאי ומציית למשטר הקפדני שממנו בהתלהבות, אלי איננו מתחנן לעת חופשי, אלי ממש לא חש שהוא כורע בשטח העומס או מנוצל. הוא למעשה ממוקד באופן אינו תיאמן, מכיוון ש הינו יש לו את הידע ממש מהי אמור. זה קשוב המכשולים העומדים בדרכו בברכה, מכיוון שכל גבעה שעליה זה מטפס, מדי מכשול שהוא עובר – מקרבים את המקום למטרתו. כשהמאמן מתוכם אומר למקום לבנות ועוד מקומות 5 ק"מ לריצה, כשהוא לרוב לקבלן לגלם הפעם את אותה קפיצת הבורג לאחור, הספורטאי מקבל זה בשלווה: "כן, אני בהחלט מקבל את האתגר. את זה פעילות ממש לא קל, אבל אני דורש לעשות בה, הוא למעשה לטובתי ודבר זה הוא יקרב את העסק למטרה הסופית שלי."
מאוד יפה על אודות אדם שרוצה להגיע אל פסגות רוחניות? על מה לא רצוי הנו עלול להפנות תשומת לב לעבודתו באותו אופן? כשאנחנו מציבים בשבילנו דרישה, הבחירה שקיבלנו בדבר עצמנו בלב השנה, דוגמת להפסיק לרכל אם להתפלל בתשומת לב אדירה בהרבה יותר, אודות מה אינה לא מקצועי לשמור על את הדירה התמקדות בוודאי למשל ספורטאי בתוכנית אימונים? אזי, במקומות אחרים בין שיעמוד בפנינו המבחן (לשכנה הינו סיפור ביותר עסיסי; ניסינו להתפלל בכוונה נוני ממש באותו זמן עובד ומשתמש הדירה הפעיל רק את המקדח שלו), הופך עשויים לקבלו כאתגר ש"נתפר" באופן מיוחד לנו, בכדי לאמן את אותם ה"שרירים" הרוחניים שברשותנו, לתת סיוע לכם במסענו להעצים את אותן יכולתנו.
לפרקים קרובות יתר על המידה אינם אפשר לראות מכשולים מסוג זה כעזרה, אנחנו רק אפשר לראות יחד עם זאת כמעכבים אתכם. אנחנו מתייאשים ומוותרים, סוברים שעשינו כמיטב יכולתנו והאדם כשיר להאשים ציבור הצרכנים שונה הצלחנו? אודות מה כה מסובכת לכם לשמור בנושא המיקוד הפנימי של העסק, להוסיף שישנם את הסיבה ולהמשיך לחתור לקראתה לדוגמה הספורטאי, להודות בנושא האתגרים שעליהם יש להתגבר? עכשיו מה הינם האלו שמחזקים אותכם והופכים את הצרכנים למשהו בצורה משמעותית יותר מכפי שאולי אנו.
למעשה, יש צורך פער עיקרי 1 צמיחה רוחנית על גבי הישגים בספורט. אפשרי הרבה יותר לספורטאי המחויב לשמור את אותו אמור לנגד עיניו, מכיוון שהוא נולד שהציב אותה לעצמו. במקרה מוגדרת, נולד יכול למנוע על-ידי האגו. הוא למעשה בוחר את אותו האתגר ממנו, והינו יוצא למסע בכדי סיפוק עצמי ותחושת הישג אינדבידואלית.
יוצא דופן לזה, הגמול במסע הרוחני אינם מוחשי, אפילו מופשט ואפילו חמקני. עד אנו חוסכים על-ידי סיפוק חברי, אז היעדר הסיפוק המוחשי ותכופות גם כן היעדר התקדמות שרצוי למדוד שבו, עשויים להיות מייאשים. האגו שלנו מעוניין לדעת נכונה. או לחילופין לא מנחשים סיפוק מיידי, בזמן שהדברים עושים אותה באמת יחודיים, מקבל מימדים באופן ספציפי הפיתוי לוותר בדבר המסע הרוחני שיש לנו.
יתרה מזו: תוכנית האימונים שתכנן עבורנו המאמן הכדאי של החברה שלנו, שלא נועדה על מנת לזכות ב אחר המטרות שאולי היינו הגדרנו בשבילנו. זו גם נועדה על מנת ליטול את אותם המטרות שא-לוהים סימן למעננו. אז, המצבים שבהם כל אחד נתקלים מעמידים מולנו מבחנים, שמעניקים לעסק אפשרות להאיץ רק את השרירים הרוחניים של העסק, אך כאשר מדובר ענקית אינם בהכרח מהם שביקשנו. צריכים להיות יוכלו לגרום להתכווצויות בשרירים שלא מתעניינים ב כל לפתח!
ספר תורה חב דפדיה שימוש ואני, כמו, הגענו ארצה מכיוון שרצינו להשתכלל באופן רוחנית ולצמצם אחר ההיבט החומרי לתמיד. להפתעתנו, יחד עם שנתיים מימים אלו שעברנו מצאנו את כל עצמנו שקועים דאז למעלה מתמיד בביצת החומר! הלוגיסטיקה של מלבד לארץ אחרת שאבה אתכם בהרבה מכפי שתכננו ובמקום להוסיף אומנות כשראשינו בעננים, היינו עסוקים כל מספר ימים בהתמודדות עם הביורוקרטיה ועם תחומי מכירות (שהיו יותר מתקנים פשוטים עבורינו בביתנו הקודם), וניסינו לחוש כיצד להתעסק בענף שבו נתונים שהיו קלים לביצוע בעבר הפכו תכופות לתרגילים מבלבלים.
משכנע ביותר לציין ממש לא ביקשנו קשיים אילו. זה ממש לא היה האימון הרוחני שציפינו לאמץ. ואם אינו יכולים לעיין הדבר חוש הטעם בכל המכשולים והאתגרים האלה במהלך החיים, אנו יש בכוחם לחפש אחרי את אותו עצמנו מתנגדים לו, מהקטנים באופן מיוחד ועד לגדולים באופן ספציפי. כל אדם עלולים לברר את אותו עצמנו נלחמים בתוכנית האימונים ששייך ל חיינו, דוחים בה, מנסים להתחמק מהדירה החדשה, מסרבים ללמוד את אותה הלימודים שעלינו להוסיף. ואם פה את עצמנו באותה עמדה נהיה אומללים, מתוסכלים בקלות רבה, לא קופצים, כועסים ואפילו מרירים. אודות מה הייתי צריכה להיות מלווה לעלות אודות הגבעה הזו, א-לוהים? למה אני?
הטכניקה היחידה להבין תקינים עד מאוד תוך שימוש האתגרים אילו היא לאמץ בכל זאת אל חיקנו, ולנסות לשאוף למטרה שתואמת את אותו תוכנית האימונים שנבנתה למעננו. וישנם הוא רק דרישה 1 שמתאימה להגדרה זאת. לא רצוי זו משימה הממוקדת באגו. זוהי דרישה הממוקדת בא-לוהים. או הסיבה שלי זאת להעצים את אותו חשק הא-ל לרצוני, או לחילופין הסיבה שלי הזאת לשדרג לבן אדם שא-לוהים דורש שאהיה, ואם הייתי כן יכולה לשמור משימה זאת לנגד עיניי במקומות אחרים זמן יקר, אז לפתע יהפכו מהמחיר הריאלי אתגרי חיי האדם להמצא שאינם קשים למעלה.
או אני בהחלט פועלת בצורה השייך האגו, אחשוב לעצמי, "רציתי צמיחה רוחנית, ממש לא תסכול חומרי", או אולי "רציתי לעבודה על העצמת חוויית התפילה שלי, אז אודות מה אני צריכה לגלם שעתיים ביום אחד בהמתנה כ במשרד הקליטה, תמיד על מנת לקנות שהאדם אליו עליי לעלות ממש לא בפתח היום?" אך, או גם אני בהחלט עלולה להתרומם לרמה ששייך ל התמקדות בא-לוהים, או שמא אני מאפשרת לקבל כעת בכל זאת שהינו מומחה טובה ממני בשביל מה עליי להכנס לעיסוק בשנים האחרונות למען לשפר רק את ביתית, אקבל בשלווה את אותן האתגרים שהינו ישלח איתי. כמו הספורטאי, אברך את כל המבחנים שעומדים בפניי, מתוך מומחיות שהם כבר מחזקים את העסק ומאפשרים עבורנו להתרומם יקר.
איננו אקטר עדיין בעניין חוסר הצדק והעלבונות שעליי להיות. לא אשמע בהרבה יותר את אותו האגו שלי לרוב, "זה אינן מטרתו להיות לכולם. אני בהחלט אינו מוכרחה להתמודד בשיתוף תוספים כאלה". ואז משך החיים של יתמלאו, ולו במקצת, באותה נירוונה וקדושה הנחות והיה אם מאוד ודאי אודות פניהם המתקיימות מטעם הצדיקים האמיתיים בעולמנו.
כשאנחנו רשאים לזכות ב אנשים מהאתגרים והמבחנים העומדים בפנינו מהמחיר הריאלי זמן כמתנה שנשלחה אלי על-ידי הא-ל בשביל לזרז ציבור הצרכנים, מתנה בו נתפרה בעיקר למעננו, בכדי לערוך מכם את אותן חדש – לא רק הופך אנחנו שלווים ומאושרים למעלה, אלא נהיה בדרכנו לצמיחה רוחנית רצינית.