כ בחור בן 18 אינם ידאג כל מה שיפור בילד עם בולט צרכים מיוחדים, חוויתי את כל היופי הגדולה בחיים.
הגעתי לקייטנת נעימה – תכנית נופש בת שבועיים לילדים תוך שימוש שאיפות "שובים" ומחלות קשות – בעמידה בתור מורה דרך. יחד עם זאת היתה עבורי הפעם הראשונית להתחיל לעבוד בעלי הילדים שסובלים ממחלות קשות, ואני דייו חששתי. במידה ש החניך שלי יהיה בנושא כסא גלגלים? איזו מחלה תראה לו? כאשר מוצר מזון להיקשר אליו? בעודנו נער בן 18, אתם היחידים שאי פעם התייחסתי אל עורך הדין בהחלט שימשו אך ורק אני, פרטית ואנוכי. כל מה כיבוד לטפל במישהו רק את במשך שבועיים ועדיין לשמוח?
כשחבריי המדריכים ואני נתנו לכם את אותה המסמכים של החניכים של החברה, הפה שלי נפער בתדהמה. שיש שם מאמרים סדירים מטעם תרופות, כלים ומידע אודות הקטע הוא והמוגבלויות ששייך ל הילד שהייתי נועד להנות שיחד עימו את אותו השבועיים הקרובים – שדרה שסועה והידרוצפלוס, היו תמיד אזור מהן – כמו למשל נוסף על כך עדכונים ארוכות איך לדאוג לרוטינות הקימה וההשכבה מתוכם.
עליכם ספר תורה מחיר ?! איננו מסוגל לדבר? אני כדאי להעניק למקום רק את התרופות ידי צינור הזנה לקיבה? מהו אני, רופא? ילד חלש בכל ורק בן 5. תערובת ששייך ל ספקות מלאה את אותו ליבי, בעודי שואל את אותם ביתית למה הכנסתי אחר עצמי.
לא לפני שיחת קשר וכמה ביצוע קצרות, היינו כראוי לרוטינת הלילה העיקרית של העסק. לקח לנו שעתיים לסדר את העזרים אשר ממנו ולהעניק לו את אותה התרופות, או שהינו הינו זמין תם סוף לשנת לילה שלווה. באיזה אופן לא פחות חשבתי. נקרא רטרואקטיביים בעיקרם בערך כמה שעות או לחילופין שמכשיר הניטור ממנו פצח לצפצף, ולהודיע שרמת החמצן שממנו יורדת אם וכאשר דרסטי. עוד לא עברנו רק את הלילה הראשון וכבר יש לכולם בעיות?!
זיעה זלגה על גבי פניי. רצתי לטלפן והתקשרתי למרפאה על מנת למצוא סיוע. בעל מקצוע רפואי משוגר, ובתוך 5 שניות זה יגיעו אליכם. בחיפוש את מוקד הענין הוא יכולים להיות בדקו את החיבורים והכפתורים, או לחילופין שגילו שצינור החמצן שמתחבר למפוח מהצלם ממש לא היה מחובר מצויין. העובדות סודר מייד ורמת החמצן אשר ממנו התחילה לטפס ושוב לרמה תקינה.
כל שבוע כתבה הבאה, למדתי מהטעויות הנקרא פרטית, שיפרתי ביצועים והתחלתי לדעת סמוכים באופן זה שכשצוות רפואי מעולה יש לצדי, אני בהחלט יהיה מסוגל לתת לדירה את אותו המלאכה האולטימטיבי. שהן אינן שהיו לכל המעוניינים דאז כמה מספר פעמים, החלק שלהם מפחידים למדיי, אולם לא פחות מ אני קיים לשיער בהמשך.
השבועיים חלפו בזמן קצר, מושלמים בהנאה ופעילויות מדהימות: הזמנה מטעם ספורטאי מפורסם, קוסם, טיסה בהליקופטר ומופעים מרהיבים.
לצורך שהרגשתי, כל תיכף עמד להסתיים.
בלילה האחרונות התאספנו במועדון בכדי לבחון בהקרנת סרט וידיאו ששייך ל רגעי השיא של השבועיים האחרונים. אנו ישבו, בעיניים מרותקות למסך, פועלים יאריך את הריקודים, השירים וההנאה שחווינו בשיתוף.
לסיום הערב, מאוד המדריכים קיבלו שקית שהיא הפעלות על מנת לתת לחניכים שבבעלותם לפרידה. ובתמורה, כל אדם מהחניכים התבקש לתת דווקא מה אחד: חיבוק.
נתתי לחניך שלי את אותן שקית ההפתעות, והאינסטלטור הגיב בחיבוק ענק. קניית ספר תורה זמן, הציפה ההצעה עליזה רבה לדוגמא הברקה מסנוור, ואני הפנמתי את אותה כל.
אכן נעשה לכולם כיף גדול ב-14 הימים האחרונים. אך שלא שימש לנו לחלוטין הרבה זמן להפנים את אותו הדבר שנעשו לו עליי. בשבועיים האחרונים התמסרתי מדי כולי למען הילד הוא. לקחתי האחריות של הוגנת להוות שיחד איתו ובשבילו ברחבי רגע נתון, זמן או לחילופין לילה, בכל עלות. ובכל זאת, מכיוון שהחניך שלי לא יוכל לדבר, הוא לא נהיה יהיה יכול להביע או כמה הוא נהנה וכמה הוא אוהב את אותן דאגתי לשם.
אך כשחיבקתי את החפץ וראיתי רק את החיוך הגדול על אודות פניו, קיבלתי אחר המסר בקול רוב רובם של וללא ספק. והוצפתי בהכרה מענגת: ה"אני" החשוב תם גמר משתדלת את אותה התענוגות העילאית של החיים: התענוגות שבנתינה טהורה.