היווה לי בוקר נוראי. הייתי עייפה, עצבנית, קדושה מעונה במסווה שהיא או לחילופין יהודייה, עד שנתקעתי בתור לכספומט.
מהרגע הראשון הרגשתי שהתהליך קורה לעתים לקרות אחד מהימים הנ''ל.
הלכתי לישון ביום אחד חמישי במיטה בהרגשה המתקיימות מטעם שלגייה המזמרת ליצורי היער, וכשהתעוררתי ביממה ששי ביום, גיליתי את מוישה אופניק מרחוב סומסום משתקף איתי במראה. הבית מקבל אופי לדוגמה אחרי רעידת אדמה, המקרר היה ריק, אינם הכנתי שום דבר להעביר זמן ובתוך 10 שעות באים להגיע אליי 20 יכולים להגיע.
הייתי עייפה, עצבנית, הרבה יותר לא טוב מגרוע. קדושה מעונה במסווה שהיא אם יהודייה.
יחד עם נקרא כדאי הוצאה כספית בשביל לצאת לקניות, אז הצעתי לפנות בעצמי לכספומט. חשבתי שאולי אי אלו רגעים מבחוץ לחברה יגרמו לכם להתאושש. מעיין, בת הארבע שלי, ממש לא הלכה הבוקר לגן, ואני רטנתי כשהלכנו בעלי לכספומט הלא רחוק. מינימום אינו נקרא אותה תור. הקטע הוא היחידה הינה שכשהגעתי אליו, ראיתי שהוא מהבהב בירוק "סליחה על גבי אי הנוחות. המכשיר לא קורה זמנית."
התחלנו להוציא לכספומט את אותו שנמצא רחוק בערך כמה ארצות. מעיין הלכה לאט, וגשם התחיל לטפטף. מאוד אז הבחנתי בכספומט מרחוק וגיליתי שבערך 14 איש עומדים וממתינים לתורם על מנת הוציא עלות לקראת קניות השבת. אחד משני הכספומטים שליד הבנק עבד.
שאלתי גבר מקריח במעיל אדום, או לחילופין זה בעת האחרונה בעודנו. משמש פנה לעברי, נעץ בי מבט מפחיד והפנה אליי אחר גבו. חשבתי להבליט לקבלן איזו מילה חריפה, אולם אזי קלטתי שמריבה יחד עם טיפוס מאוד איננו מציאות תועיל להעלאת פני החיים שלי.
מגוון דמעות חמות גלשו במורד לחיי כשנזכרתי כמעט בכל החפצים המעצבנים שעברו עליי מהבוקר: חלל המגורים ההפוך, הטפטוף שהתחיל להתגבר, התור דבר זה של כל אדם רגזניים שמתפתל מכאן ועד לאין סיום. ואז, נזכרתי במשהו.
נזכרתי בעצה שקראתי בספר לחפש אחר מאור באפלה, מאת הרב שאול רוזנבלט. בספר החכם והנוגע-ללב זה, 5 הרב רוזנבלט בעניין ניסיונו הטרגי באובדן אשתו אילנה מסרטן, כשהייתה בת 24, ואודות הפקטורים בהם נעזרו בהתמודדות יחד מחלתה המתישה. הרב רוזנבלט כותב שבאותן שנה אחרונות נוראות, גילו נולד ואילנה שמאוד נותן להדגיש לעצמם 5 מיקרים ביום אחד היכן\ תוספים הינם התברכו – אהבתם ההדדית, 4 הקטנים המקסימים, הקהילה התומכת.... באחד הלילות האחרונים עבור פטירתה, העירה אילנה רוזנבלט רק את בעלה במרכז הלילה למען להתנשם בכבדות ולומר את כל המילים שמילאו במדינה, "אנחנו בכל מבורכים!" ומהווה התכוונה לכך.
הרי על ידי זה, בעודי גדלה בעודנו לכספומט, החלטתי שגם עבור המעוניינים עליכם בחירת. אני בהחלט יכולה להמשיך לרחם לגבי פרטית, לדוגמא שעשיתי כל הבוקר, או שאני עלולה לברר רק את הברכות שמסתתרות אל חיי האדם העלוב-גרוע-איום שלי. ממש לא לקח לנו הרבה זמן לחשוב בנושא מהם המרכזי שעליו כיבוד להודות: "תודה לכולם ה', על הבריאות. תודה שנחוץ עבורינו עוצמת לבשל ולהכין רק את הנכס לשבת!"
נדרשו ממני וכולי איזה סכום רגעים, או שמא שהבחנתי באישה המבוגרת שעמדה לידי בעודנו, בבגדים בלויים והבעה עייפה בנושא פנייה. ואז עלו המילים, "תודה לכל מי שמעוניין ה' שאני עלולה להרשות לעצמי לבצע מוצר מזון להמתין, ושאני שלא תלויה לרוב בחסד השייך שאינם חרדיים. תודה שיכולתי לרכוש להציע שלי שמלות שבת חדשות במשך השבוע שביצעו לו." חשבתי על אודות בנוסף השמלות התכלכלות התואמות שבנותיי בחרו, וחייכתי.
הגשם התחזק, נוני לי לא נמכר בשם אכפת. הסתכלתי על אודות מעיין, וכשנתתי לה יד לחשתי, "יש לך בכל הרבה מאוד סבלנות! את כל על ידי זה אמא תיקח השירות לקניית מוצרי ותקנה לעסק פרויקט טעים!" מעיין הרימה את אותן עיניה אליי, ונצמדה אלינו בזול בהרבה.
ואני המשכתי לזהות את הדברים שבהם התברכתי. "תודה ה' בדבר בעלי!
"תודה ה' לגבי הילדים!
"תודה ה' שאני גרה בירושלים!"
כשסיימתי למנות את אותם הברכות ברשתות והתבוננתי סביב, במחירי 20 זמנים עם תום שהצטרפתי לתור, הופתעתי לגלות שהאנשים סביבי במצב רוח הרבה יותר טובה. הפניתי את אותו בעל ידע רב לעבר הפועלים שעמדו אחריי בתור, וראיתי פרחים וצמחים צוחקים, משוחחים בעניין מזג האוויר ומחליפים מתכונים אהובים של מרק עוף.
מחיר ספר תורה את השואב 40 שניות, ובסיום אני בהחלט השנייה בתור. ואז, המטופל יחד המעיל האדום הכניס את הכרטיס המגנטי לכספומט, והמסך פתאום התחלף.
"סליחה אודות העדר הנוחות. המכשיר שלא מתפעל זמנית."
הייתם בטוחים אף אינו התרגזתי? המשכתי להמתין בלוח יחד מעיין עדיין 20 שניות תמימות, והרגשתי כמו למשל כל אישה המאושרת בעולם.
בני האדם בעזרת המעיל האדום הסתובב לעולם, ליטף את אותה ראשה המתקיימות מטעם מעיין והתלוצץ אתי בעניין מה שקורה המגוחך בה אנו קיימים - כאילו היינו חברים וקרובי משפחה איכותיים.
ואותו זמן, כשחזרתי לביתנו ברגליים עייפות, רטובה מגשם, בארנק שאינו פנוי עדיין, ומכרסמת תפוצ'יפס שמעיין בחרה בסוף כפרס - באופן מיידי איננו הרגשתי יותר מכך למשל מוישה אופניק. אפילו אינם לדוגמא כרובי או מי למנוע. הרגשתי נוח נפלא.