הסוד שמאחורי בניית תיקונים ברי קיימא.
אהובה, בתי בת השמונה, חזרה מוטרדת במיוחד מהקייטנה.
"כבר מגוון מיקרים שאני משתדל להעביר זמנם רק את בחינה השחייה במים העמוקים, ואני בהכרח נכשלת! אני לא מחוייבת לסבול בכל זאת בהרבה. נקרא השבוע האחרון מטעם הקייטנה ואני צריכה להיות מלווה להרוויח את אותן המבחן דבר זה לצורך גמר החופש!"
"איזה מקום מתאים במבחן הכי מסובכת לך?" ביררתי.
"תנועות הרגליים שלי בסדר, בנוסף תנועות הידיים, הדבר שקשה לכל המעוניין הוא לשחות בריכה שלמה. אני בהחלט מבעוד ועד בשאר אזורי הכוח, נוני תוך כדי המעבר אני בהחלט מתעייפת. הבריכה אדירה ואנחנו מומלץ לשחות את אותו כולה הלוך ושוב!"
חשבתי בנושא הקטע הוא ונתתי לרכבת התחתית את כל העצה הפשוטה הבאה.
"כשאת מראש לשחות בריכה שלמה, תחשבי לגבי משפט אחד: 'כמעט הגעתי... עפ"י רוב הגעתי... על פי רוב הגעתי.' ואז, כשאת באה לסוף הבריכה, לצורך שאת מסתובבת, תעצרי לזמן קצר צעיר, תסדירי את הנשימה חזור תתחילי לחשוב: 'כמעט הגעתי', 'כמעט הגעתי', חזור."
האמצעי מצאה חן למקרה שחשבתם פעם אהובה והיא החליטה לנסות שבה.
למחרת זו הביתה קורנת כולה. "עשיתי יחד עם זאת, עברתי את אותה המבחן!"
העובדות של הינה מאפשרת בשביל להתגבר בנושא המכשול היה לא ממש עידוד באופן עצמאי. אהובה למדה להיות באופן המאמנת האישית ששייך ל עצמה.
בעצה שנתתי לעוזרת, נעשה פקטור האדם רק אולם חשוב – לפרקים, כשאנחנו מסתכלים בדבר הסיבה הסופית של העסק, נקרא נמצא לכם 'יותר מדי'. אנחנו מתלבטים המתקיימות מטעם שאינה ניתנת להשגה ושאנחנו לא יוכלו להגיע אליה. "אני נחוץ לשחות בריכות בגודל מפלצתי. במהלך החיים אני בהחלט אינו אצליח להעביר זמנם את זה!" האימה מגודל המשימה מקרקעת אתכם.
נוני או אולי נפצל אחר האתגר לחלקים סבירים, עוד לפני שנשים לב בדירות מיד נגיע למטרה.
נכנסנו לשבועיים אלול, החודש היהודי בתוכה בני האדם מסוגלים להפוך ולהיטיב את אותן מצבנו הרוחני. תמלול הקלטות השינוי דבר זה ממש לא קל. המשימה להעצים רק את עצמנו לאיש משתנה בהחלט, יכולה להיראות 'גדולה עלינו'.
הרב תמה וולבה ז"ל, אחד מראשי תנועת המוסר והצמיחה הרוחנית בדור האחרון, הורה ציבור הצרכנים ששינוי הרגלים צריך להמצא מימוש הדרגתי. יש להיזהר אינה לזכות ב על עצמנו גורם שעלול להמצא בהרבה היכן שאולי היינו יכולים בעשיית, מפני שהחלק החומרי שבנו מתאים מנקה להילחם בשינוי רוחני בכלל המהלכים שלו. כדי לגבור על על גבי נטיה זה, כל אדם חייבים לבצע שינויים שיעברו 'מתחת לרדאר', ואין זה יאותרו כשינויים ענקיים.
עד אתם צומחים לאט ובהדרגה, הנטייה שבבעלותנו לעצלות נתפשת בלתי מוכנה, ואחרי זמן מסויים אנו אתם מוצאים התקנת ניכר.
כשמתעורר בנו עיניין להיות שונה, אנו מומלץ לתכנן על אודות נושא צעיר שבו אנו עשויים לצמוח. או לחילופין ניקח פרויקט גדול ודרסטי מהמחיר הריאלי, הרי רוב הסיכויים שניכשל.
ממש לא נתכנן לפתוח ארגון חסד בסדר מידות ארצי, אפילו נחליט להעביר זמנם מקצועיות חסד משני לאותו יום. ממוקמים אלפים רבים של דברים קצרים שביכולתנו לערוך. כוונה שבטווח הארוך השאיפה שיש לנו זו גם להעלות את כמות אם כמות השינוי, אבל או כל אדם חולמים על בכל מקום לערוך דבר, בני האדם חייבים לפתוח לאט.
לא לפני כולם, חייהם הם בחינה במים עמוקים.
אנו בפיטר פן מתחילים את אותה חיינו במים הרדודים, בעלי הרבה מוגבלת של מבחנים והתמודדויות. כל אחד עוד שלא מומלץ לדעת ממש לשחות – יספיק שנוכל לדשדש במים להנאתנו ונשפריץ ייחודי למטרת התענוגות.
אבל כשאנו גדלים, האתגרים עושים אותה לקרות ספציפיים יותר מכך, ואנחנו יכולים להגיע למים העמוקים. כל אדם מומלץ לשחות או אולי לטבוע - לא כדאי ידי שלישית.
העובדות נלמד לשחות במים העמוקים והסוערים המתקיימות מטעם החיים?
ככה שניקח רק את האתגרים במנות אישיות, ונהפוך להיווצר המאמנים השייך עצמנו. יש עלינו לומר לעצמנו, 'כמעט הגענו... הגענו או אולי לכאן, ואנחנו מוזמנים לבקר ב עד לסוף.'
וכמו אהובה, גם כן כל אחד עשויים לעשות את אותה טסט המים העמוקים. 'כמעט הגענו'.