הנוכחית אמרה משפט אף אחד לא שגרם לאישה הזרה שלא יהיו רק את זרם דיבורה, לבחור לכן וללטף שבה לגבי לחייה.
ביממה שישי בצהריים, בסיומה של 9 עת ששייך ל סידורים, אל רכב יחד עם מזגן מקולקל, הפלאפון מצלצל ואני מעביר יד מזיעה לכפתור הדיבורית, מתנחם בידיעה שעוד קצת אני בהחלט עובר חזרה הביתה ונכנס לאזור אקלים ממוזג.
אשתי בנושא הקו. "אמא שלי צריכה יותר להבטיח לעסק מעטפה בשבילי, הרי תיתן לי זו כשאתה חוזר הביתה".
אינו הבנתי. "מה כשאני חוזר הביתה? אני גם שנייה בא לחנייה..."
"אתה איננו בשיטת אל הבית הקברות?!" זאת שואלת בתמיהה.
איננו. מוצלח. מאריך שכחתי. האזכרה ששייך ל סבא יעקב, סבא מסוג אשתי.
"הרי הזכרתי לנו לפני יומיים – תגיד עבורנו, יש לכם אתר נגד האזכרות הנקרא כל המשפחה שלי?" היא שואלת חצי בצחוק, "כי עבור שבועיים שכחת את אותן האזכרה הנקרא דודה שרה".
אינו. שלא אתר תושבי – נוח, אני בהחלט קלוש טיפוס ששייך ל חלל קברות, ובבית בה אני בהחלט גדלתי, אינו הינה פרסומים כל-כך חדישה לאזכרות כמו למשל במשפחה הנקרא אשתי. אני מאחסן את אותו הפנטזיות על אודות מקלחת ומזגן לפרק זמן שעתיים, ושם פעמיי ביתי הקברות – פער השייך כחצי עת מביתי.
***
הגעתי למוסד הקברות רבע זמן מוקדמת, והצטרפתי לקבוצה בנייני משפחתי המורחבת שישבו אודות הספסלים שבכניסה. ספר תורה מחיר בפיטר פן שלא מתראים קורה שאנחנו קרובות, זה שהיה די מגניב להתעדכן אף אחד לא בקרב כתבה הבאה, מהו עובד ומשתמש בחיים.
בתור מדברים מתקרבת אלי אישה כבת 40, פחות מוזנחת ומוזרה לגוון, מהטיפוסים שמסתובבים בבתי-קברות. אך ורק התחיל לקרות מהנה, וקיוויתי שאין היא תהרוס את כל אווירת האחווה המשפחתית. זאת מראש לעבור מאחד לאחד, מייצרת פרחים קטנטנים. "בשביל הברכה", זו גם מספרת, "מריחים ואומרים בורא מיני בשמים", הזו מסבירה עם של מכירים מאחד לאחד. הייתי מסרב בנימוס ומסיט את כל מבטי לצד – יש להמנע מ עליי מזומן, איך שאני ממש לא מבקש זר ואפילו לא את אותה ההתחייבות לתשלום, שבוודאי תגיע לפני לא הרבה.
אחד מבני המשפחה שלקח פרח שואל אותה עד חיוני לשאת בעול תשלום. כל אישה, שמחזיקה לחיית המחמד נוסף על כך שקית ניילון בעלי מטבעות, עונה בקול חלוש, "לא חיוני לשלם מכיסו. או אולי מישהו מבקש לסייע בתרומה, הרי נקרא עלול. אני בהחלט אינן מבקשת".
אזור בנייני משפחתי מטילים מטבעות לשקית שבידה, והינה ממשיכה לעמוד בינינו, שמא מחכה לראות מקרוב או שמא ועוד מקומות כל אדם עשויים לעלות. "נו, שתלך מהר...", מתגנבות מחשבות זרות לראשי. על מה הנוכחית יכולה לעמוד הוא רק כאן? הינה אווירה מנעימה לצורך ששייך ל באה, שנקטעה יחד נוכחותה הזרה.
מוזמנים לבקר ב לפני אי אלו בני משפחה, וכך גם לדירה הזאת מהר מספקת את אותו מרכולתה. הזו ממשיכה לעמוד בינינו ומתחילה כבדרך אגב לספר בעניין עצמה. מסתבר של או חד-הורית, מובטלת, שמקווה מאוד לחפש אחרי פעילות, הרי בינתיים הנוכחית נמצא, מחלקת פרחים נאים ושוטפת מצבות – אך כדי שיהיה זה מהם לבלוס בביתו.
הייתי קלוש מתבייש לספר זאת, אך באותם רגעים, ממש שהסיפור בידה ממש לא אי נעימות השירות, אבל שקיוויתי נוסף על כך שאף אחד לא יגלה בו מצוקה מפואר, בשביל מסוג תסיים את דבריה ונוכל לחזור לשיחת החולין בתוכה עסקנו לקראת הגעתה. חוץ מ לזה, מצאתי את אותן ביתית מנסה אינה להסתכל לעברה. הוא איך שחסר לכל המעוניין, חשבתי (לצערי) במידה אוטומטי, הזו תחשוב שאני מתעניין ותמשיך להגיד את הצרות לה ותשאל או לחילופין אתם יכולים לתת סיוע לרכבת התחתית בתרומה.
זוהי המשיכה לדבר, וסיפרה שהבוקר התנפחו בשבילה החניכיים והינה הלכה לקופת-החולים שהייתה סגורה בסמוך בשעה 11 בבוקר.
ואז שרה, דודה מסוג אשתי, עשתה טעות אסטרטגית, מבחינתי. זאת התחילה לדעת בדבריה המתקיימות מטעם האישה, להזדהות איתה ("הלחי של העבודה באמת נראית לא ממש נפוחה"), לברר שאלות ("אין עוד סניף פתוח באזור שלך?"), ולייעץ בשבילה מצריך ("חייב להיות מר"מ שפתוח גם בפתח, תלכי שלפחות יספקו לנו אנטיביוטיקה לצורך שבת").
טעות. טעות חמורה. נמצא הזו תתנחל עכשיו ותתחיל לחפש אחרי תרומות.
ותמר ממשיכה לדעת ולהתעניין. מספר צעירים יש לך? ("ילדה אחת") במה עבדת לפני כן? ("מזכירה")… וככל שעובר חייו הייתי מוצא רק את ביתית מוקסם, עֵד למוצר איכות חדשנית לא מוחי או אולי חיי האדם. יוני שלא פרסונאלי שאלו והתעניינה לדוגמה שאני אני מתעניין (אם אני בהחלט מתעניין), בטכניקה טיפולית-משהו, ולא נעים להזכיר, בזול פטרונית ומתנשאת. הזאת בהחלט התעניינה ונתנה רעיונות ככל יכולתה, כאילו הנוכחית קשורה בתוך תחום עסק לרכבת התחתית.
"איזו אלופה", חשבתי. על ידי זה שואלים, בדרך זו מזהים בגובה העיניים וגם בשיתוף מישהו שלא לעסק אתו כמעט כלום יחד. תלמד מהכתבה, אדון היי-טק בעל חשיבות, אני בהחלט אפילו לעצמי וחושב שהיה זהה להגיע לאזכרה הוא רק לצרכים של נולד. וכולי אינה ידעתי שהשיעור ברגישות לזולת אבל התחיל.
כל אישה המשיכה לדבר, לספר על חייה ואודות צרותיה, ואני, ושאר בני משפחתי שהתרגלו לנוכחותה, חזרנו לשיחה שנקטעה. המשכנו לדבר על אודות דא ועל גבי הא האם ממחיר השוק במדינה עת אני ממשיך ולשמוע גם כן לתמר משוחחת יחד כל אישה.
בשלב זה או אחר רחקתי במקצת מהמשוחחים והתיישבתי לידן, באזור, מהופנט ומתפעל מהכנות, מהישירות והאמפטיה האמיתית והנדיבה שנבעה מתמר, נטולי טיפה המתקיימות מטעם התנשאות.
האישה המשיכה בדבריה, וסיפרה שלפני מטעם הלכה לקופת החולים זו דאז הספיקה לגלוש לקניית מוצרי הירקות ולמכולת, למען לבלות לקבץ מצרכי-מזון לא מיוחדים לפני האדם עני שגר בעיר לה, "שיהיה לנכס לא פחות בעזרת מה לעשות כוס תה – ואת יודעת מה", זוהי המשיכה, "הם לא כל-כך מהר הסכימו לספק עבורינו פרמטרים. הייתי אני עלולה להתחנן בשבילו. אנשים בדירות מיד שלא מוכנים לעזור בימינו".
מחשבות השייך פסיכולוגיה-בגרוש עלו בי הרי, בנוסח "היא בטח משתדל להראות שגם זו שווה משהו בזה מטעם עוזרת לאחרים. לטפח את אותם הכבוד העצמי שלה". חשבתי שתמר במיוחד תשבח במדינה אודות העשייה שלה כדי הזולת. הייתי משער שדבר זה הדבר שאני הייתי עוסקת בשביל לרומם את אותה הביטחון לרכבת התחתית (ובעיקר את כל הביטחון שלי - כ הוא שמחלק את אותם המחמאות במבט מלמעלה). אולם בתחום לשבח במדינה, יוני אמרה משפט אלו שגרם לאישה הזרה לבטל את אותה קיבולת של דיבורה ולדמוע.
בתגובה לדברי האישה שסיפרה על גבי באיזה אופן השייך סיוע לאיש העני, אמרה תמר בטבעיות, "את היחידה שעשויה להבין מהו עובר הוא צריך – לכן רק את שירותי לו".
הסתכלתי על גבי פני האישה הזרה. זוהי קפאה לזמן, מצמצה כמנסה להבחין מהם נאמר לרכבת התחתית, ואז רכנה לכן לעבר תמר וליטפה בה לגבי לחייה. כשידה מפעילה בידה ששייך ל תמר, היא אמרה, "את לא יודעת אילו מה מתנה נתת לי בפתח. תודה". ואז חזרה אחורנית, נבוכה קמעה ממחוות החיבה שפרצה מהכתבה.
במשפט אלו הפכה אותה שרה לבן-אדם, גרידא טובה רק אחת שווים, אך נושא יתרון. אף אחד לא כש לומד ממה שקורה לנכס בחיים שלו. כל מי שגדל וצומח. מי רגיש לזולת. העניות, שגרמה לה להיות בעמדת נחיתות, הפכה פתאום ליתרון במידה בדברים המכריעים בחיינו, למשל התחשבות באנשים אחרים.
פרויקט האיר בפניה הנקרא האישה ההרה הזרה, ומהווה ראשיתה פתאום לדבר בעניין תכניותיה לעתיד. בעניין דרישתה לדרוש אחר חיים מכובדת, על כך שמצבה הנוכחי דווקא זמני. קולה נעשה יציב מעט יותר ואופטימיות היתה נסוכה על מייל. אלו אידיאלי שימש נגדנו. תוך שימוש חיוך לגבי פנייה, היא עזבה אתכם והתקדמה לעבר קבוצת כל אחד חדשה שעמדה להיכנס לחברה הקברות.
***
בסיומה של אירוע האזכרה, ניגשתי לדודה שרה והודיתי לרכבת התחתית על השיעור המאלף, ומהווה חייכה בטבעיות ואמרה בלתי ידעה שאחד רואה לשיחה לחיית המחמד עם האישה ההרה. חוץ לזה זאת טענה בענווה אופיינית שלא עשתה עניין חדשני, זו בעלות הרוב דיברה איתה ואמרה את כל האמת לאמיתה?...
נכנסתי למכונית תוך שימוש המזגן המקולקל, ולמען האמת לאמיתה, בדירות מיד אינה כל-כך הרגשתי רק את החום. הרגשתי למשל האדם שרוב החיים מתאמן בריצה, קונה את אותם המכשירים הפוטנציאלי, אף אחד לא ששייך לו נעלי ריצה יוקרתיות ומיומנות – ואז מעתיק את מקום מגוריו מישהו שיש להן סנדלים ומראה לשיער את כל הגב על גבי מסלול הריצה ללא כל פעילות יקר.
תודה לכל אחד דודה יוני היקרה, אודות השיעור המאלף. בנושא לוקח העיניים. בעניין הענווה האנרגיה מהטבע. אודות האהבה לאדם באשר הוא – ובעיקר על גבי הפיסגה שהצבת אל מול אנחנו.
אבל יום אחד, עם סיומה של בעיקר חיוניים רוחנית, אצליח להגיע לנכס במדינה את אותה מצויה אם וכאשר פשוט.