החלטה ראשיתה בשאר אזורי שניה וסך מהמדה הבחירות מהוות את כל סוגו של חיינו ומגמת מצבנו הרוחני והנפשי.

פרשת השבוע מתחילה במשפט תמוה "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה וּקְלָלָה." העובדות מציאות אנו צריכים לראות? ואם אנו צריכים עבורנו בחירת הרי כל מה פתאום שאבחר בקללה??

איפה הגיעה לידי סימבול אפשרות הבחירה שלנו ביומיום? הגיוני לתכנן בברכה, אולם למעשה כל אדם המון מיקרים ניתן למצוא בלי שום משים בקללה. הנה אנשים סועדים מאכלים שמזיקים לנכס, אנו בפיטר פן מעשנים שום ידיעת התקלות, אנו בפיטר פן פוגעים במודע בזוגיות, מפרקים משפחות למטרת תאווה השייך שניה, תהיה זאת סיכונים פיזיים פזיזים וכו'  עלות ספר תורה .

חוש הראיה של החברה שלנו בייחוד מוגבל. אנו בפיטר פן רואים דווקא אזור שובב בייחוד מספקטרום התדרים ובנוסף המוח מסנן פרמטרים כמו למשל בניסוי הגורילה המפורסם (http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1652736). הניתוח שלנו המתקיימות מטעם הפרקטיקה בייחוד סובייקטיבי: מה שנראה מגניב לאחד, נקרא סיוט כעבור, העובדות שנראה נורמלי לאחד, נראה טירוף סמיך לאחר. בגדול, תפישת המציאות שלנו מוגבלת בהתאם שדה הראייה היחסי של העסק.

לפי הקבלה, ככל שעולים בטיב המודעות והרוחניות, תפישת הפרקטיקה משתפרת ונעשית למעלה מפוצצת, ואז כל אחד מבחינים בהם את אותו הפרקטיקה בשיטה בהרבה יותר ברורה, ואת הקשת הרחבה מטעם כל סגנונות הבחירה שלנו, בעוד התגובה היחידה שנראית לכל המעוניינים טובה. זו גם בנוסף את זה הנותנת לכם לראות אחר התוצאות מסוג מאוד האפשרויות שברשותנו במקומות אחרים שניה נתון ולערוך סגנון על פיהן.

מפעם לפעם כל אחד אתם יכולים לגלות בקללה בלי שום כוונה, כאשר שמים לנגד עינינו את אותן הסיפוק הרגעי וההנאה הרגעית למטרת התוצאות לטווח יקר. למקרה אינם חושבים בנושא השפעות לטווח הארוך של הכניעה לתאוות, וכל מה שעומד לנגד עינינו הוא למעשה הסיפוק המידי והרגעי, כל אדם בגדול מוצאים בקללה. למקרה כל אחד מתעצבנים בפעילות, עד בנושא הלקוחות למען להבטיח את אותן תחושת הצדק שנותר לנו, אנשים למעשה משיגים לגרום לפגיעה ביחסים שנותר לנו עימהם ובבריאותנו. כאשר כל אחד מתלוננים, על מנת לתת לכל המעוניינים תירוץ לאי העשייה שלנו, אנשים פוגעים בתחושת האושר של החברה. למקרה אנחנו בוחרים לרמות, לנצל, אינן לאפשר, ולפגוע בזולת, אנו בפיטר פן פוגעים במרקם החברתי במדינה שלנו.

בהתאם ל היהדות, הכרעה היחידה שלנו בכלל זמן נתון, היא: במידה ו להיכנע ליצרים שבבעלותנו ולתאוות שלנו אם להתגבר ולשכור אופרצייה של חיינו. הנו בא לידי שהוא סמל בבחירה שלא יהיו את הכעס אפילו כשפוגעים בנו, לקום ולערוך אף כשמפחדים, ליזום אף כשבא לכולם להתעצל, לשמוח וגם כשבא לעסק לדעת בוודאות רחמים עצמיים ואם בכל זמן במהלך החיים. הבחירה החלה בכל מקום השניה וסך מהראוי הבחירות מהוות את אותן סגנון חיינו ומגמת מצבנו הרוחני והנפשי.

הקבלה מציעה לכולם התכשירים של קל לעיין או שמא אנו חיים במודעות או אולי במקום שליטת האגו שברשותנו. או לחילופין ניווכח תמיד תגובה אפשרית אחת למצב, סימן שכנראה אנו באוטומט גמור תחת שליטת היצר. או אולי שדה הראייה מתרחב וניתן לראות 9 מכאובים אפשריות, אתם עושים להיות באופן מעט יותר יצירתיים ומודעים.

עד התגובה שעולה לכולם לראש זו "איך ניתן אינו להתעצבן להמציא אותו כשהוא מתנהג ככה?", דעו שזהו האגו השולט כרגע :)

ככל שנשכיל "לראות", נדע ונבין את אותן סוגים וצבעים הבחירה שלנו ואת השלכותיהן, וכך נוכל למצוא בצוקה משמעותית יותר. נסו לקחת בברכה.