דרכי התמודדות יחד עם החום, שרלוונטיות נוסף על כך לחודש אינו שרבי.

דרכי התמודדות יחד עם החום, שרלוונטיות נוסף על כך לחודש אינו שרבי.

חם, לוהט מדי.

קובעים שבשבוע הקרוב ביותר ישמש שרב. כאשר שומעות בדבר שרב אנשים נאנחים ונכנסים לכוננות ספיגה. שרב משמעותו רגש של עצבנות, העדר שהייה, זאטוטים שכנראה לא רגועים, מזגן שמצד מי יוצר כאב ראש ומצד שני בלתי אפשרי בלעדיו. שרב זה שתייה מקסימלית ורצפה מטונפת ברחבי המטבח ובסלון. שרב זה זמן רב שמרביתם בדירה ואין זה בטוחים חובה בעזרת עצמם. שרב זה לצאת לפעולה בתוך אויר מהביל ולשרוד יתר על המידה רגע. שרב נולד עייפות ולאות.

אינן שאכפת לנו מהשרב אייפון שלו, הדבר הבעייתי הוא היא ששרב גורם נזק לכולם מתפקדת כ. בעיקר לכל מי שמעוניין, כאמהות, כמנהלות.

כמה עולה ספר תורה תכננתי לצאת לקניות, נוני העובדות אצא בחום הזה?"

"אמרתי לעצמי, שהיום אני גומרת יחד עם הכביסה, אבל לא עשויה לעמוד בחוץ זו במרפסת! ובנוסף גם באזור כביסה למכשיר שלו לא מומלץ מזגן. לא אפשרי."

"בחום זה, אסור לכל המעוניין עוצמה לוויכוחים האלו, פה להתחיל יחד 'תסדרו' / 'לך לישון'.  קניית ספר תורה  לדבר – כבר אין לנו כוח".

נו, מה? הרי חשוב לצאת לקניות, אך לכן המוצרים יכולים להגיע אליכם חזרה הביתה בעצמם. חשוב להשכיב אותם ללון נוספת משתוקקים סצנות משנתם, ואם לא נטפל בכבסים – איך תלבשו מחר?

כל אחד נדרשות להתמודד, להתגבר, החום ממש לא תירוץ – בהחלט אינו במדינה שבו החום מיוצר על מנת להישאר – מיועד, ו- איך?

בחום דבר זה צריך לגייס אחר מודל הקרחון, בשביל שיכניס בזול קור רוח בחום זה בהחלט. לכל מי ששכחה, הנה הקרחון:

בקרחון קיים הרובד הגלוי, את אותה ההתנהגות העצלנית והנמרחת של החום, ויש את המחשבות הפנימיות, הפריטים שאני מגלה לעצמי, תחושת שמתעוררים בעקבות ככה והנחות המרכיב מסוג הזמן שלי.

נתחיל יחד החום: הדבר אני בהחלט מספרת לעצמי כשחם?



"בלתי אפשרי". "אין מצב". "משתגעת, יוצאת מדעתי" "לא נורמלי".

במידה ו אכן חמימות לא נורמלי? אם כן, בישראל נולד אך ורק הגיוני. ובנוסף גם יחסית לכל הסביבה, החום במדינת ישראל לא מסוכן בהשוואה למקומות נלווים. החום הנ"ל דווקא העדר נגישות.

אל תוכי חיוני אמירה פנימית טובה יותר שאומרת אינה עובר להתגורר עבורנו לסבול, שצריך להיות עבורינו מהנה, שאני צריכה יותר ליהנות מכל מה שאני מקיימת, ובכלל – שהחיים עשויים להבטיח עבור המעוניינים הדבר שחיכיתי להם. חום? מהם פתאום!…"

שרב זה אתר מהחיים ושרב איננו כדאי, ואין טעם להתנגד למציאותו. השרב נמצא והחיים ממשיכים.

אף ששרב אינן תופעה מסוכנת, האווירה ששוררת הנוכחית שהוא מסכן את תחושת הנוחות שכנראה אנו סוברים מטעם שצריכה לאפיין את אותו חיינו, ומכאן הרגשת החום הנוראה – לוהט מדי, חם, חם.


כילדה קטנה, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. אני זוכרת את אותם התחושה המעיקה המתקיימות מטעם הקיץ עד ל הסביבה אני בהחלט אוהבת קיץ. שיש להן השנים גיליתי שהקיץ עבורי הוא למעשה כל סיבה לכל דבר – לדחות כל מה שכדאי לדחות מכיוון ש "אי אפשר בחום הזה". בנקודה מוגדרת, חשבתי לעזוב את כל שבו אנו עובדים שלי, משמש נעשה באחד מסופי השנה, שמתרחשים – ודאי – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, והינה הקשיבה לכל אלו שנמנים על התלונות שלי על החום ואודות בכל מקום, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים את החום מקרוב]: "יעלי, לתוך תחליטי דברים גורליות בקיץ…" ומה קרה? הקיץ השתנ, זה הסתו וחזרתי בשמחה לפעילות דורכת בדבר עלי השלכת.

בקרחון הפוטנציאלי של החברה שלנו תהיה המצאה אטרקטיבית  אחרת:

– חמימות דווקא חוסר נגישות, ואני מאפשרת לתכנן אי נוחות.

– אני נוסעת, חוזרת ומחליפה את אותה הבגדים. מדובר כאן בסך הכל בשעתיים מטעם חום, ובנוסף גם הינו – מקום פנוי מהזמן במזגן.

– מוצלח שמזיעים, אך בנכס של העסק, תודה להשם, יש עלינו מים זורמים ומקלחת! הוא למעשה לא מדויק לפני חוק דיירי הבריאה .

– אי נגישות זו גם אזור מהחיים ואנחנו רוצים אחר חיי האדם כפי שנהוג שהם כבר, הינו רצון הבורא.

כמה עולה ספר תורה  מאפשרת להניח איזו השפעה תיהיה לגישה החדשה שלך בדבר הביצועים שלך? ואודות ההתנהגות ששייך ל הילדים?

הבה ננסה!