יד' או כ' שבט
יז' שבט נקבע בדרך כלל יוצאי היישוב סרגוסה בספרד בעת הזו חג אשר נקרא "פורים סרגוסה".
השנה ק"פ (1420), היהודים באותה משך חיו בשלוה יחסית והיו בקשר ל מצויינת יחד עם המלך.
מנהגם שימש שכשהגיע המלך לביקור בשכונה היו יוצאים לקראתו מהראוי בני העם היהודי שמקבלים פנים ארציות ממלכתית כשבידיהם ספרי אומנות מ-12 בתי החדרת סופר סת"ם צבאי .
הרבנים החליטו שאסור נחיצות להגיע את אותה ספרי התורה עצמם, ורק הנרתיקים הנקרא ספרי התורה הוצאו לרחובה ששייך ל עיר לעומת הספרים של עצמם נותרו באיזור הקודש בכל בית כנסת ישראל.
כשדבר זה ידוע למומר אשר נקרא מרקוס, משמש הזדרז להלשין למלך שהיהודים מזלזלים בו ומרמים את השיער.
המלך כעס בייחוד, אך החליט להעמיד את אותה השדר מטעם מרקוס למבחן.
לישון לקראת ימים הבה הנקרא המלך לסרגוסה, חלמו 12 הגבאים מטעם בתי כנסת ישראל אנו את אותן החלום. שבו תמונות של המיוחסת לאליהו הנביא מצוה על גביהם להשיב את כל ספרי התורה בתוך הנרתיקים.
הגבאים עשו זה. ולמחרת כשהגיע המלך והורה להסביר רק את נרתיקי ספרי התורה, נמצאו מהמדה הספרים במקומם. המלך כעס בעניין מרקוס שניסה להפליל "לשווא" אחר היהודים, והורה לנקות את המקום להורג.
כיום בני העם היהיודי מהעיר סרגוסה היו רגילים מהמדה שנה לחגוג בתאריך הינו א