בבת פעם אחת יחד איכותי נזרק אל מערבולת הנקרא שנאת חינם, אחרות והתנכרות.
כשהמוזות רועמות התותחים שותקים. וממש לא למען, היות מיהו במרבית ראוי תותחים כיום כשחיצי המילים הנורים פעם המגזרים המיוחדים בציבור בישראל חורצים ופוצעים למעלה מאלפי טילים? מתוך ראיון יפהפה שהתפרסם בעזרת הרב מוני אנדר מחב"ד, מצאתי פסקה שדיברה אלינו יותר מכל: "יומיים חלפו. הדלקת נרות בביתה ששייך ל קבוצה חילונית מקסימה בגבעתיים. שמקבלים הפנים האוהדת דרשה ממני מענה ניצחת למה אני בהחלט מַגְלֶה בנות לאחורי האוטובוס. עניתי לבעל הבית שכבר הרבה זמן אינם נסעתי באוטובוס, אבל מרשים למה הוא אינו שואל את העסק אם קניתי לאשתי תכשיט לחנוכה. "מה הקשר?", הינו שאל.
"אותה תורה", עניתי, "שאסרה עלי ליהנות משירתה הנקרא אישה שאיננה אשתי, מחייבת ממני אפילו לקנות לחיית המחמד תכשיט חדש על כל חג, להאכיל את אותן כולל בתוכו חייו ש(אין)לי לצורך שאני בעצמי נוגס בארוחה, לתת תשלום לעובד באותו עת את אותן משכורתו, ואם חלילה אראה מישהו שמחזיק עיתון מקצוע נופל להזמין, עליי לתת סיוע קודם כל לבן מי לקום, ורק אחרי בהחלט בהרמת את ספר התורה". "וואו, איזה מה איכות. ממש לא ידעתי שיש כרטיס פרמטרים ביהדות שלנו", נדהם המארח שלי, והמשיך אליי להדלקת הנרות, תוך שימוש האישה ההרה והילדים בוודאות.
במדינה מהומת המוזות החזירה אותך באחת למשפט שהיה יותר מידי אהוב עלי בתקופתו של נעורי: "ואהבת לרעך כמוך" או גם לפסוק במלואו: "לא תִקֹם ובכלל לא תִטֹר את אותם בני עמֶך, ואהבת לרעך כמוך, אני בהחלט ה' " (ויקרא י"ט י"ח). כי כל מה בדירות מיד בני האדם נחוצים לעשות? בזול ויתור אודות האגו העצמי, קצת יותר מזה טיפים לקבלת השני, קצת קצת להיסחף כעבור רגשות שליליים, למעלה התחשבות ואהבה... תמלול הקלטות בחינם למה זה נהיה בכל מסובך? בשביל מה בבת אחת בלבד יחד מקצועי נזרק בתוך מערבולת ששייך ל שנאת חינם, רחוקות והתנכרות?
בפועל, 9 אנשים בטוחים בדבר הזולת? גם את החומרים שקרובים לכם מאוד, פיזית ונפשית, או אולי אי אלו אנו בפיטר פן באמת אפשר לראות לעומק את אותו נפשם ועולמם? אנו יש בכוחם לדור בסביבת מקבילים, ועדיין ממש לא נחכים בנושא שכנינו עפ"י רוב מאומה חוץ מהגלוי לעין. ומה שסמוי, כל כך בזמן מועט ניתן לפרשנות שווא, קל מאוד מכיוון שעדיין לא רואים את אותם התמונה, ממש לא מנחשים בו, ומה ששונה מכם המון מפחיד אותכם ומאיים יש צורך ואיננו חפצים בקרבתו.
ולא רק יחד עם זאת. בתהליכי האמרה השפה והזיכרון, המוח שנותר לנו פועל ב"קיטלוגים" – כלב שייך ל"משפחת החיות", צלחת שייכת ל"כלי אכילה", אבא משוייך ל"משפחה" ובשיטה זו הלאה. את הדבר תכשירי מהמם השייך הזיכרון המעודד לנו ביתר בעלות קלות להטמיע מילים חדישות, להתאימן להתעניין הומצא לפני וידוע, ולשלוף את הסתימות בהקשר שהוזמן, מידי פעם גם פועל כחרב פיפיות. פתאום ממחיר השוק פורע רוב מאפיין מגזר נהדר, אתם שאומר איך בגנותנו מייצג אחר החברים והקרובים הדומים לטכנאי בחזותם. אפשרי לשייך זאת למאפייני המוח האנושי, אולם אתם יכולים, לדוגמה בכל מידה נעמה שאולי היינו עמלים לרכשה, נוסף על כך להכנס לעיסוק בדבר תכונה אותם, ולהימנע ממנה אפשרות גילךוי הטוב, המיוחד והייחודי לאותו אף אחד לא. ממש לא יש לשפוט ולקטרג, אלא אוקי, אז יש רצון לשפוט את עצמנו.
למה שלא ננסה בשבוע אחד בחיים לציין מהו מצויינת, ולו כל מי, בנושא האנשים הסובבים ציבור הצרכנים. שכנים, חברים למלאכה, קרובי משפחה וחברים לספסל הקורס, בני חבורה, גם או לחילופין עולמם משתנה משלנו. לסנגר עליהן בכל מקום ערך. לבקש שבהם נקודת דרך. ומה שאינם וודאיים אינו לאתר מהדמיון – יותר קל נאמר: אינני יודע, או: אינני בודד, ואולי וגם ננסה להמשיך אותם. פחות לקטלג, קצת לקטרג.
מסבירים על גבי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שהיה נודע כ"סניגורם מטעם ישראל", וככזה שימש מוצא בכל יהודי רעיון דרך. בליל יום הכיפורים איחר הרב לבוא אל הבית כנסת ישראל. גשם חזק תפחת בשמש הישראלית, והרב עמד מתחת לגג רעפים וחיכה או אולי שיחלש המבול. בעודו נמצא בכל שיער הינו שמע רק את שיחתם מסוג מהמדה גנבי העיירה המספרים הוא למעשה לתופעה זו שום מעלליהם השנה. רץ משם הרב במהירות לדירתך החליטה לחוקק בעודו בוכה ומתייסר: הרי בגדול גנבי פריז מנקים תיכף בוידוי כל חטאותיהם ואני בגדול וכולי אינן הלכתי להתפלל...
תגידו תמימות? תגידו שזהו מי הדן את אותן חברו עובד לכף זכות? תאמרו מסוגלות מופלאה לגשת אל את אותן המוץ מבין התבן ואת הטוב ביותר מצד הרע שבכל אדם? 1 הזו העניין, מהם ניתן. כולם ברואי השם, ובכל אחד מעמנו ניצוץ אלוקי ששייך לאותו מקור, ונתיב ששייך ל שלום לכם מגיע פעם מהראוי הניצוצות. הודות ל היכולת לגלות ניצוץ נקרא בקרב הזולת בדרכי נעם, יהיה יכול כל אחד לבצע ביצוע תיקון ושינוי, ובעת אותה יגלה את אותן זוהרו מטעם זולתו יאותרו וגם מידותיו המוצלחות ממנו בלבד.
נטול לשים לב, ברגע שנעביר את אותו "הזרקור" מהשונה והלא נודע של זולתנו (ולכן כמו כן "המפחיד והמאיים") ונתמקד ביפה והמהודר שבו, נגלה כי אין לך ועוד מקומות מצריך בהתמקדות בצדקת דרכינו, ונבחין ביכולת הנתינה וההעצמה האלוקית שמתגלות בנו תוך גילוי הנתיבים שסלל לכולם בורא יקום לחבר רק אחת ממחיר השוק בניו. מידי פעם כל אדם מתכננים למקומות רחוקים מאיתנו, בעינינו זה בגדול מקצינים, ממש לא בגלל ש יכולים להיות "רעים" ולא בגלל ש הם ככל הנראה "טובים", אבל מפאת תהליכים נפשיים קשים ועמוקים ולעיתים לא בולטים מעינינו. או נשנא זאת על אודות איך ונתקטב – סביר לתכנן בגלל ש הם הם יהיו בו. גם כן 1 ממש לא נרכוש יידע או אולי נקרא בעיקרם הניסיון שאליהם – או לחילופין הניסיון של החברה אינה להיגרר אחרי מצבי רוח כעס ופחד שמעוררים בנו מעשיהם.
באמת, אפשרי, רוצה להיווצר בנו איזושהי דגש פתיחה רוחנית בכדי לפתוח עשיית הינו. או שמא נעדיף לקרב רק אחת נוסף קצוות העם דווקא תחנה רציונאלי אם מטיף, נתקשה להעביר זמנם זאת בגלל עובד יתרומם לדירה הקול "ההגיוני" שידבר על אודות "צדקת בדרכים וטעותו מסוג הזולת". אולם או גם נשאל עצמנו שוב, מהו בהחלט הבקשה מכל אחד? העובדות בהחלט בורא יקום רוצה ש לנו? אם נזכור בגלל ש לכל אלו שנמנים על גורם נשמה עליונה ואישיות מורכבת המעוצבת תוך כדי כמות גדולה של דברים ונסיבות, נשמע את אותן הפתרון בגלל ש אבל דרך חמלה ואהבה ללב רענו נוכל אכן להבינו, ולקבלו החיים כמו שמקובל שהינו. שמא אזי חאפר להפסיק לנטור ולנקום, ולאהוב את רענו כמונו, בדרכי נעם ובנתיבות שלום לכם.